עִקַּר 'יִחוּדָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ', הוּא עַל יְדֵי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הַמְחַפְּשִׂים וּמְבַקְּשִׁים אַחַר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַד שֶׁמּוֹצְאִים אוֹתוֹ, וּבָאִים אֵלָיו בִּיגִיעוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל פַּעַם כְּדֵי לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ תּוֹרַת אֱמֶת, וְהַצַּדִּיק מַעֲלֶה נַפְשׁוֹתָם בִּבְחִינַת 'מַיִּן נוּקְבִין' וְעוֹשֶׂה עַל יְדֵי זֶה יִחוּד גָּדוֹל, וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ לָהֶם תּוֹרָה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר[590]:
אֲבָל כְּשֶׁאֵין הַנְּפָשׁוֹת מִשְׁתַּדְּלִים לְבַקְּשׁוֹ וְלֵילֵךְ אַחֲרָיו, אֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַיִּחוּד הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל, וַאֲזַי מִתְגַּבְּרִין חַס וְשָׁלוֹם הַדִּינִים הַקָּשִׁים, עַד שֶׁמֻּכְרָחִין לָמוּת וְלֵהָרֵג חַס וְשָׁלוֹם כַּמָּה נְפָשׁוֹת עַל קִדּוּשׁ ה', וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה הַיִּחוּד הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר[591]: (שלוחין ה, לו)