אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְלִכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, כִּי אִם עַל יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ. וְעִקַּר הַמְסִירַת נֶפֶשׁ הִיא לְבַטֵּל כְּבוֹדוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ' וְלִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכַת דָּמִים הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה נִקְרָא עַל שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְשֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, כִּי הַרְבֵּה צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּשְׁבִיל בַּקָּשַׁת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְאָז דַּיְקָא יִזְכֶּה לֵידַע הָאֱמֶת לְמִי לְהִתְקָרֵב:
כִּי בְּכֶרֶס מְלֵאָה וּרְדִיפַת הַכָּבוֹד וְהָעֹשֶׁר, וּלְהַרְבּוֹת בִּבְגָדִים וְתַכְשִׁיטִים כָּל אֶחָד יוֹתֵר מִיכָלְתּוֹ בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם וְכוּ' כַּאֲשֶׁר מָצוּי עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עַל יְדֵי כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא הָאֱמֶת, אַדְרַבָּא כָּל מַה שֶּׁיְּגַלּוּ לוֹ דִּבּוּרִים אֲמִתִּיִּים וְנִפְלָאִים יַהֲפֹךְ הַכֹּל מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ. רַק אִם יַפְקִיר כְּבוֹדוֹ בֶּאֱמֶת וְלֹא יָחוּס עַל כְּבוֹדוֹ בִּשְׁבִיל בַּקָּשַׁת הָאֱמֶת, אָז יִזְכֶּה לֵידַע הָאֱמֶת: (שלוחין ה, לו)