הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ לְקָרֵב הַכֹּל אֶל ה' יִתְבָּרַךְ וּלְהוֹצִיאָם מֵהַכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר שֶׁהוּא בְּחִינַת 'לָבָן הָאֲרַמִּי' כַּנַּ"ל, אַף עַל פִּי כֵן עַל פִּי רֹב כָּל מְגַמָּתוֹ לְקָרֵב בְּנֵי הַנְּעוּרִים, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא נִשְׁתָּרֵשׁ אֶצְלָם עֲדַיִן כָּל כָּךְ הַסְּבָרוֹת הַבְּדוּיוֹת שֶׁל טָעוּת הַמְדַמֶּה, אֲבָל הַזְּקֵנִים שֶׁכְּבָר נִשְׁתָּרְשׁוּ בְּטָעוּתָם קָשֶׁה לְהָשִׁיבָם, עַד אֲשֶׁר יְרַחֲמוּ עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמַיִם. וְזֶה "וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹב"[610]: (מתנה ד, יד)
[610] בראשית ל, מב.