הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַטֻּמְאוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת 'כְּפִירוֹת' הַנִּמְשָׁכִין מֵ'עָלְמָא דְפֵרוּדָא', הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁמַּפְרִידִין הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת מֵאַחְדּוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ:
וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי בְּחִינַת 'רֵיחַ טוֹב' שֶׁהוּא חִיּוּת הַנְּשָׁמָה. כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בְּעֹצֶם חֲלִישׁוּתֵינוּ עַתָּה בְּתֹקֶף מְרִירוּת הַגָּלוּת, כְּבָר נֶחְלַשׁ כֹּחֵנוּ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין אָנוּ מַרְגִּישִׁים נֹעַם מְתִיקוּת צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַמְחַיִּין אוֹתָנוּ בְּאִמְרוֹתֵיהֶם הַטְּהוֹרוֹת, וְאֵין חִיּוּתֵנוּ אֶלָּא מַה שֶּׁאָנוּ מְרִיחִים מֵרָחוֹק מְעַט הָרֵיחַ טוֹב הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֶׁל חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל יְדֵי זֶה גַּם כֵּן יְכוֹלִין אֲנַחְנוּ לְהִטָּהֵר מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ וּלְהִכָּלֵל בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אַחְדּוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ':
וְהָרֵיחַ טוֹב הַזֶּה הוּא בְּחִינַת הָרֵיחַ שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעַל יָדוֹ נִתְקַדֵּשׁ הַמִּשְׁכָּן וְכָל כֵּלָיו שֶׁהָיוּ כְּלוּלִים מֵהַרְבֵּה פְּעֻלּוֹת מְשֻׁנּוֹת, וְשָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שכתוב "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם" וְכוּ'[634], שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אַחְדּוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת: (פריקה וטעינה ד, לח)
[634] שמות כה, כב.