לאחר הסתלקות הצדיק דיקא, צריכין להתגבר ביותר לעין היטב בחדושי תורתו הקדושה, שהם כלם עצות נוראות והתעוררות נפלא להתקרב לה' יתברך. גם צריכים אז להתחבר מאד להחברים ה"שרידים אשר ה' קורא"[728], שזה בחינת בני הישיבה הקדושה של הצדיק האמת, כדי לחתר ולגלות העצות עמקות מתוך גדל החשך מה שצריך כל אחד לפי בחינתו בכל יום ובכל עת:
וכן מבאר בדברי רבותינו ז"ל[729] שהצדיקים נקראים "בעלי אספות"[730], מחמת שעקר יגיעתם בתורה הוא אחר שנאסף הצדיק. וזה בחינת שמצות הדלקת נר חנכה משתשקע החמה[731] דיקא, עין פנים: (נזיקין ה, מה)
[728] יואל ג, ה.
[729] מדרש תנחומא בהעלותך טו: "דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אסופות נתנו מרעה אחד", מהו 'בעלי אסופות' אימתי הן נטועים באדם בזמן שבעליהן נאספין מהם, כל זמן שרבו קיים הוא היה שואלו, מת רבו הרי יגע ביום ובלילה לקיים תלמודו שאין לו למי הוא שואל, לכך נאמר בעלי אסופות.
[730] קהלת יב, יא.
[731] שולחן ערוך (או"ח) תרעב, א.