עֹצֶם מַעֲלַת קְדֻשַּׁת וּזְכוּת הַנְּפָשׁוֹת הַזּוֹכִים לְהִתְוַסֵּף וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת ולְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ, הוּא גָּדוֹל מְאֹד עַד אֵין חֵקֶר, כִּי עַל יְדֵי זֶה נִתְרַבִּין בָּתֵּי הַקְּדֻשָּׁה וְהַתְּפִלָּה מְאֹד מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, הֵן מִצַּד עֲבוֹדַת זֶה הָאָדָם עַצְמוֹ, וְהֵן מִצַּד שֶׁזָּכָה בַּעֲבוֹדָתוֹ לִהְיוֹת מְחֻבָּר וְנִלְוֶה אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ וְאֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק בָּזֶה לִבְנוֹת הַבָּתִּים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּעֲשִׂין מִכָּל הַנַּ"ל:
כִּי מִתְּחִלָּה לֹא הִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה לְמָשָׁל רַק אֵיזֶה תֵּיבוֹת מֻעָטִים, וְעַכְשָׁו הוּא זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה תֵּיבוֹת וּבְכַוָּנָה יְתֵרָה מִבַּתְחִלָּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ נִתְרַבִּין גַּם כֵּן בָּתֵּי הַתְּפִלָּה מְאֹד, עַל יְדֵי רִבּוּי הַתֵּיבוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת וְהַנְּקֻדּוֹת שֶׁזָּכָה עַכְשָׁו לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבִשְׁלֵמוּת יוֹתֵר:
וּבִפְרָט מַה שֶּׁנִּתְרַבִּין הַבָּתִּים בִּכְלָל בְּרִבּוּי עָצוּם וּמֻפְלָג מְאֹד, עַל יְדֵי שֶׁזָּכָה לְהִתְוַסֵּף גַּם הוּא עַל הַנְּפָשׁוֹת הָרַבּוֹת הַנִּלְוִים אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק עִמָּהֶם לְקָרֵב אוֹתָם לַה' יִתְבָּרַךְ, וְעַיֵּן פְּנִים מְבֹאָר בְּיוֹתֵר: (פריה ורביה ה, ו)