על פי חשבון הצרופים ורבוי הבתים שנבנין על ידי שנתוספין עוד אבנים, כמבאר ב'ספר יצירה'[755] 'שלשה אבנים בונות ששה בתים, ארבעה אבנים בונות עשרים וארבעה בתים, חמשה אבנים בונות מאה ועשרים בתים, ששה אבנים בונות שבעה מאות ועשרים בתים וכו', עד שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב:
ונפשות ישראל נקראין גם כן 'אבנים', בחינת "תשתפכנה אבני קדש"[756], ועל כן כשנתוסף נפש אחד מישראל על איזה קבוץ קטן מישראל שנתקבצו לדבר שבקדשה, ובפרט אם זוכין להתקבץ אל הצדיק האמת העוסק בתקון נפשות ישראל ולהביאם לתכלית שלמות קדשתם, אזי על ידי הנפש הזה שנתוסף עליהם מחדש, נתרבין הבתים דקדשה עד אין קץ ואין חקר:
כגון, למשל כשנתוסף נפש אחד על קבוץ דקדשה של 'תשעה עשר' נפשות ישראל, ועל ידו נעשה מספר 'עשרים', אזי נתרבין הבתים לפי החשבון הנ"ל עד יותר מ'שני אלפים מיליון פעמים מילי מיליון':
וכבר ידעת מספר ה'מיליון' שהוא 'אלף פעמים אלף', ו'מילי מיליון' הוא 'אלף פעמים אלף מיליון':
נמצא כשנתוסף עוד נפש אחד, ונעשה קבוץ דקדשה של 'אחד ועשרים' נפש, אזי יהיה המספר עשרים ואחד פעמים במספר כל הנ"ל, וכן להלן, עד שבאמת אין הפה יכול לדבר והלב לחשב:
ועל ידי עצם רבוי הבתים, על ידי זה גם הנפשות שהם בחוץ לגמרי עדין, כונסים אותם גם כן לפנים לתוך רבוי הבתים הנ"ל, שנבנים ממילא גם סביבם מעצם רבוים:
ועל ידי זה יכול כל אדם ליצא ידי חובת ה'ערבות' שכל אחד מישראל ערב בעד חברו ובעד כל ישראל, ונכרתו על זה אלפי אלפים ורבי רבבות בריתות על כל מצוה ומצוה כמבאר בדברי רבותינו ז"ל[757], ואמרו שם 'ערבא וערבא דערבא איכא ביניהו':
ולכאורה, מי יכול לצאת ידי חובת כל הערבות הנ"ל בפרט בדורות הללו וכו'?
אך כפי הנ"ל, אזי הרוצה לצאת ידי חובת הערבות ועצם רבוי הבריתות שנכרתו על זה, אזי ישתדל לקרב נפשות ישראל לה' יתברך, ואזי אפילו כשאינו זוכה רק להוסיף נפש אחת על הקבוץ הקדוש, הרי כמה 'אלפי אלפים ורבי רבבות מילי מליון' בתים נתוספים על ידו:
מכל שכן כשזוכה לקרב כמה נפשות, שעל ידי כל זה נתרבים הבתים כל כך, עד שגם כל הרחוקים לגמרי הנשפכים בראש כל חוצות, נכנסין גם כן ממילא לתוך הבתים דקדשה, ובזה יוצא ידי חובת הערבות בשלמות גדול:
וכל אדם יכול לקים זאת, על ידי שמשתדל לקרב בניו על כל פנים לעבודתו ולתורתו יתברך, ולהקבוץ הקדוש הנלוים אל הצדיק האמת המנהיג האמתי המדריכם בדרך הקדש בדרך האמתי דקדשה אשר דרכו בו אבותינו מעולם, בפרט מי שזוכה להעמיד גם תלמידים אחרים:
וכל זה כלול במצות "ושננתם לבניך"[758], וכן "ולמדתם אתם את בניכם"[759], וכן "והודעתם לבניך ולבני בניך" וכו'[760], ואמרו רבותינו ז"ל שגם התלמידים נקראים 'בנים'[761]:
ועל ידי שמשתדל בזה לקרב את בניו על כל פנים, וכן תלמידים אחרים ולצרפם ולהוסיפם על הקבוץ הקדוש, על ידי זה נתרבין הבתים דקדשה כל כך, עד שממילא יתקרבו כלם ויכנסו לפנים כנ"ל: (פריה ורביה ה, יב-יג)