מה שהולכין על קברי צדיקים בערב ראש השנה, עין אלול ראש השנה וכו' אות כ"ז[163]:
[163] וז"ל: הכבוד הוא שורש כל הבריאה, כי הכל נברא רק בשביל התגלות כבודו יתברך, ועיקר התגלות כבודו הוא על ידי האדם דיקא, על כן האדם הוא תכלית הבריאה, שזה בחינת 'בראש השנה נברא העולם', היינו האדם שהוא תכלית בריאת העולם. ועיקר ההולדה שנולדין ונתרבין בני אדם שעל ידי זה נתגדל כבודו יתברך, הוא על ידי 'שפע נועם העליון' (עיין פנים). ועל כן בראש השנה שבו נברא העולם, צריכין להמשיך ולעורר בחינת 'נועם העליון', שהוא עיקר בחינת 'שלמות המוחין'. וזה בחינת המוחין שממשיכין על ידי תקיעת שופר, כי על ידי 'קול שופר' ממשיכין בחינת 'נועם העליון', שהוא בחינת 'מוחין של ארץ ישראל'.