ה

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַנַּ"ל שֶׁעוֹסֵק לְקָרֵב הָרְחוֹקִים שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם הַבַּעַל דָּבָר וְחֵילוֹתָיו בְּיוֹתֵר, הוּא בְּעֹצֶם חָכְמָתוֹ מוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ אֲלֵיהֶם, עַד שֶׁנִּדְמֶה כְּאִלּוּ עוֹשֶׂה 'מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת', כִּי מְדַבֵּר עִמָּהֶם שִׂיחוֹת חֻלִּין וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמָּהֶם, וְלִפְעָמִים מְטַיֵּל וּמְשַׂחֵק עִמָּהֶם, וְכָל כַּוָּנָתוֹ כְּדֵי לְקָרְבָם עַל יְדֵי זֶה לַה' יִתְבָּרַךְ: (השכמת הבוקר ד, טז)