אֲכִילַת הַצַּדִּיקִים קְדוֹשָׁה מְאֹד, כִּי עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְצַחְצֵחַ נִשְׁמָתָם וְלִדְלוֹת הַמַּיִם שֶׁעֲלֵיהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְזֶה בְּחִינַת 'כֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים'[241]. כִּי עִקַּר פְּגַם כָּל הַחֲטָאִים הוּא בְּ'הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה', וְכֵן כַּפָּרַת כָּל הַחֲטָאִים הוּא עַל יְדֵי 'תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה' שֶׁהִיא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה, שֶׁנִּתְתַּקֶּנֶת עַל יְדֵי 'אֲכִילַת הַכֹּהֲנִים' שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת"[242], וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[243]:
וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁנָּתַן הַתַּנָּא סִימָן לִזְמַן קְרִיאַת שְׁמַע מֵאֲכִילַת הַכֹּהֲנִים, כַּמְּבֹאָר בַּמִּשְׁנָה: 'מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית - מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן'[244], כִּי קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא אֱמוּנָה, עִקַּר גִּדּוּלָהּ עַל יְדֵי אֲכִילַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים כַּנַּ"ל: (תחומין ה, י יא)