על ידי בחינת 'פגם המשפט' המבאר בפנים, על ידי זה באים 'אהבות הנפולין', ועל ידי זה באים לפגם הברית על ידי מקרה לילה חס ושלום. והתקון לזה הוא בחינת 'קשר המרכבה', וכן על ידי הצדיקים הגדולים שזכו להשגות גדולות, ואף על פי כן מסלקין כל חכמתם ודעתם כשמגיעין לאיזה עבודה בעבודת ה' ועובדין את ה' בפשיטות ותמימות, ומשליכין עצמן בתוך כל מיני רפש וטיט בשביל לעשות רצונו יתברך, על ידי זה זוכין להשיג 'דרכי ה'' שהוא בחינת השגת 'צדיק ורע לו רשע וטוב לו'[264]. ועל ידי זה ממשיכין בחינת 'תקון המשפט' בשרשו, ומעלין בחינת המשפט ממה שנפל עד התהום בבחינת "ומשפטיך תהום רבה"[265] (עין כל זה בלקוטי מוהר"ן תנינא במאמר "תקעו אמונה" סימן ה):
אבל יש בחינת 'נפילת המשפט' שנפילתו עמקה מאד, עד שאי אפשר אפלו להצדיקים האלו להעלותו בחייהם כי אם על ידי הסתלקותם ממש, שאז הם בתכלית הבטול אליו יתברך, ואז יכולין להעלות ביותר ויותר המשפט שנפל מאד מאד עד עמקי תהומות:
וזה בחינת ההליכה על קברי הצדיקים, כי עקר הנפילה של כל אחד היא על ידי פגם הברית שבא מאהבות הנפולין שבאים על ידי בחינת פגם המשפט (וענין פגם המשפט עין ממון ופרנסה אות כ"ב[266]), ויש שנפילתו עמקה מאד מאד רחמנא לצלן, ועקר התקון הוא על ידי קשר המרכבה (וענין קשר המרכבה עין מחשבות והרהורים אות ח'[267]), אבל עקר תקון קשר המרכבה שהוא עקר תקון המשפט, תקון הרהורי נאוף, תקון אהבות הנפולין, אי אפשר לזכות כי אם בזכות וכח הצדיק שזכה לתקון המשפט בשלמות על ידי עצם נפלאות תמימותו ופשיטותו הנ"ל, וביותר אחר הסתלקותו שעוסק בתקון זה ביותר, הינו להעלות המשפט והאהבות הנפולין מעמק תהום תחתיות:
כי ידוע לרבים שיש עכשו אנשים שנפלתם עמקה עד התהום כאשר הם יודעים בנפשם, עד שהרבה נתיאשו על ידי זה לגמרי מה' יתברך רחמנא לצלן. אבל באמת כבר מבאר אצלנו כמה פעמים ש'אין שום יאוש בעולם כלל'[268], כי כח הצדיקים שוכני עפר ממשיכין בחינת תקון קשר המרכבה עד התהום, ומעלין המשפט ואהבות הנפולין גם משם. וכל מי שאוחז עצמו בהם באמת, יכול למצא עצות והצלות אפלו אם נפל חס ושלום בתהום תחתיות ומתחתיו, לקשר את עצמו גם משם, ולקבץ פזור מחשבתו ולהשיבה אל הקדשה מתהום תחתיות. ובזה דיקא מעלין קדשת המשפט מהתהום, כי זה יקר מאד אצל ה' יתברך כשאדם ממשיך את עצמו מנפילה עמקה כזאת לה' יתברך, שעל ידי זה דיקא מעלה ומתקן קדשות הרבה כמובא במקום אחר[269]:
וזהו בחינת 'ירידה תכלית העליה'[270], כי דיקא על ידי הירידה הגדולה שנתעה מאד, וכשמתגבר גם משם וממשיך עצמו לדרכי התמימות והפשיטות האמתי של הצדיק האמת, ואינו מיאש את עצמו בשום אפן בעולם, ומקשר פזור מחשבתו גם משם ופונה לה' יתברך, על ידי זה דיקא נעשה תקון נפלא בכל פעם, עד שסוף כל סוף יזכה לעלות משם ויתקן הכל:
והכל בכח הצדיק האמת שהוריד את עצמו כל כך וגלגל את עצמו בכל מיני רפש וטיט בשביל רצונו יתברך, דהינו שעסק עם בני אדם המטנפים והמלכלכים מאד במעשיהם רחמנא לצלן, בבחינת שאמר דוד המלך עליו השלום: 'ואני ידי מלכלכות בדם ובשפיר' וכו'[271]. ובכח הזה, אפלו מי שהוא תוך רפש וטיט אפלו במקומות המטנפים במצלות ים בתהום תחתיות, יכול גם שם להמשיך על עצמו בחינת התקשרות כל מחשבותיו ביחד אל ה' יתברך בקשר אמיץ וחזק, שכל זה נמשך מבחינת קשר המרכבה של הצדיקי אמת. ועקר התקון על ידי תמימות ופשיטות אמתי שנמשך מהתמימות של הצדיקי אמת שעל ידי זה זכו להעלות המשפט מתהום ולתקנו בשלמות:
ועל כן נוהגין לילך על קברי צדיקים בערב ראש חדש וביותר בערב ראש השנה[272]. כי בכל ראש חדש צריכין להמשיך 'תקון פגימת הלבנה', ועקר מלוי הלבנה נעשה על ידי בחינת 'תקון המשפט' שממשיכין הצדיקים ביותר אחר הסתלקותם, וביותר צריכין להמשיך תקון המשפט בראש השנה שאז הוא 'יום המשפט'. ועל כן הולכין בערב ראש השנה ביותר על קברי הצדיקים, כי עקר תקון המשפט שהוא גמר כל התקונים המבאר בפנים אי אפשר לזכות כי אם בכח הצדיקים שוכני עפר כנ"ל: (ראש חודש ו, כ כב)
[264] ברכות ז ע"ב.
[265] תהלים לז, ו.
[266] וז"ל: כל אדם צריך ליזהר שלא לפגום במשפט, אף על פי שאינו דיין ושופט, כי מאד צריכין ליזהר בתיקון המשפט בכמה בחינות: האחת, שלא לעוות המשפט נגד חברו במשא ומתן, שלא יגע בממון חברו בעולה שלא במשפט, כמו שכתוב: "לא תעשו עול במשפט, במדה במשקל ובמשורה", וכמו שאמרו רבותינו ז"ל 'מלמד שכל המשקר במידות וכו' כאילו מקלקל את הדין, ונקרא שקץ ותועבה'. על כן צריך כל אדם ליזהר מאד לעשות משא ומתן באמונה, שלא יגע בממון חברו חס ושלום שלא במשפט, כי כשפוגם במשפט, מלבד גודל העוון בעצמו שנקרא שקץ ותועבה כנ"ל, אף גם על ידי עוון זה מתגבר תאוות ניאוף, חס ושלום, שבא על ידי פגם המשפט, שבזה תלויים כל הקילקולים, רחמנא לצלן.
[267] וז"ל: עיקר הנפילה של כל אחד הוא על ידי פגם הברית, שבא מאהבות הנפולין, שבאים על ידי בחינת פגם המשפט, הינו על ידי דיינים שאינם הגונים, ועל ידי שאינם נזהרין שלא ליגע בממון חברו שלא במשפט, וכן על ידי שאינם דנים את חבריהם לכף זכות, שכל זה הוא בחינת פגם המשפט. ועיקר פגם המשפט הוא כשמהרהרין אחרי משפטיו והנהגותיו יתברך, ואומרים שמחמת שהשם יתברך מנהיג עמהם שלא כסדר בפרנסתם וכיוצא, על ידי זה אינם יכולים לעסוק בתורה ועבודה, שזה עיקר בחינת פגם המשפט, שמזה באים כל הקלקולים רחמנא ליצלן, כמבואר במקום אחר, ויש שנפילתם עמוקה מאד מאד, רחמנא ליצלן. ועיקר תיקון המשפט הוא על ידי בחינת קשר המרכבה, כמבואר בפנים. ותיקון קשר המרכבה יכול כל אחד להמשיך על עצמו, עד שישמר היטב לקשר ולחבר מחשבתו יחד למקום אחד, שלא תתפזר לחוץ, רק תהיה קשורה ודבוקה יחד בהשם יתברך ובתורתו בקשר אמיץ וחזק. כי עיקר תיקון המרכבה הוא על ידי תיקון המחשבה שבמוח, כמובא בתיקונים, שמחשבות רעות הם בחינת חיות טמאות, ומחשבות קדושות הם בחינת חיות קדושות שבמרכבה, ואדם רכב על כולהו, כי כל אחד מישראל צריך שיהיה מרכבה לשכינה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל: 'הצדיקים הם מרכבתו של מקום'. והעיקר על ידי קדושת המחשבה, שהוא עיקר האדם, שעל ידי זה נכללין בבחינת האדם היושב על הכסא, שהוא עיקר המרכבה. ועל כן כשמקשר מחשבתו יחד אליו יתברך שלא תצא לחוץ מהקדושה חס ושלום, על ידי זה הוא בחינת קשר המרכבה כנ"ל. ועניין ההתקשרות הזאת הוא עצה נפלאה, שכשמתגברין על האדם התאוות וההרהורים כמו שמתגברין חס ושלום, צריכין לקשר את עצמו יחד בקשר אמיץ וחזק אל הקדשה כנ"ל (ראש חודש ו, כ).
[268] ליקוטי מוהר"ן ח"ב סימן עח.
[269] ???
[270] ???
[271] ברכות ד ע"א.
[272] שולחן ערוך ???