צג

מעלת קברי הצדיקים, כי הם שוכני עפר שגם בחייהם נעשים שכנים לעפר כמאמר רבותינו ז"ל^[279], ועל ידי זה יש להם בחינת 'כח המושך' שיש להעפר, הינו שיש להם כח להמשיך אצלם קדשת אלהותו יתברך, ולהמשיך כל העולם אל קדשת עבודתו יתברך, ומכל שכן עתה אחר ההסתלקות שהם שוכני עפר ממש. ואז במקום קבורת הצדיק, שם העפר הוא בחינת 'עפר ארץ ישראל' אדמת קדש, בבחינת "צדיקים יירשו ארץ"^[280] כמבאר במקום אחר^[281], ועל כן בנקל להתעורר שם באמת לעבודתו יתברך, ולהגביר הכח המושך דקדשה על הכח המכריח: (יום טוב ה, ב)