עה

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הַמֻּפְלָג בְּמַעֲלָה וְכוּ', הוּא יוֹדֵעַ כָּל שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וּמַשִּׂיג אוֹתָם מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְיוֹדֵעַ לָתֵת תִּקּוּנִים וְהַנְהָגוֹת לְכָל אֶחָד בַּעֲבוֹדַת ה' וְכֵן בְּסֵדֶר הַלִּמּוּד וְכַיּוֹצֵא, לְכָל אֶחָד כְּפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר עַל זֶה מְאֹד, וּמַזְמִין כַּמָּה וְכַמָּה מְנִיעוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְמָנְעוֹ מִלְּקַיֵּם הַהַנְהָגוֹת שֶׁמְּצַוֶּה עָלָיו הַצַּדִּיק, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר וּלְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ לְקַיְּמָם בִּשְׁלֵמוּת, כִּי כָּל הַנְהָגָה וְהַנְהָגָה שֶׁהוּא מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת, הוּא סְגֻלָּה וְתִקּוּן וּמוֹעִיל עַל מַה שֶּׁעָבַר, וְעַל הֶעָתִיד, וּלְאַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת שֶׁל הָאָדָם, וְלִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְלִתְחִיַּת הַמֵּתִים, וּלֶעָתִיד לָבֹא: (שם סימן קפ"ה)