לִכְבוֹד עֵינִי וְלִבִּי, אֲשֶׁר אַהֲבָתוֹ וְנֶאֱמָנוּתוֹ לְעֶצֶם הָאֱמֶת שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ מִקְּצֵה הָעוֹלָם וְעַד קָצֵהוּ אֵינוֹ זָקוּק לְדִבּוּרִים, כִּי מַעֲשָׂיו וּפְעָלָיו הַנִּשְׂגָּבִים לְהַצְמִיחַ וּלְגַדֵּל אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּלֵב יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם צוֹעֲקִים עַל כָּךְ בְּקוֹל גָּדוֹל. אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ לְכָךְ שֶׁנָּפַלְתָּ בְּגוֹרַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַפֶּלֶא הַנּוֹרָא הַזֶּה שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ פִּלְאֵי פְּלָאוֹת גַּם עַכְשָׁו יוֹתֵר מִבְּחַיָּיו.
הִתְעוֹרְרוּת וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לִבְּךָ אֶל הָאֱמֶת הָאֲמִתִּי, זֶה גָּרַם לִי לְעוֹרֵר תֹּקֶף אַהֲבָתִי אֵלֶיךָ בְּלִי גְּבוּל, כִּי הִיא אַהֲבָה אֲמִתִּית, אַהֲבָה נְקִיָּה וּטְהוֹרָה בְּלִי פְּסֹלֶת וּפְנִיָּה שֶׁל כָּבוֹד וּמָמוֹן אוֹ שׁוּם דָּבָר מֵעִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה כְּלָל. תַּאֲמִין לִי, שֶׁאֵינְךָ זָז מִמַּחְשַׁבְתִּי וּמִלִּבִּי וְתָמִיד אֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ אֵלֶיךָ וּמִתְפַּלֵּל עַל יְשׁוּעַת נַפְשְׁךָ שֶׁתִּזְכֶּה מְהֵרָה לְהַכְנִיס בְּלִבְּךָ אוֹר הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת, נַחַל נוֹבֵעַ, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת מֵחָדָשׁ כִּי זֶהוּ עִקַּר הַיְשׁוּעָה וְהָרְפוּאָה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת לָנֵצַח.
בִּבְרָכָה נֶאֱמָנָה וַעֲמֻקָּה לִרְפוּאָה וִישׁוּעָה שְׁלֵמָה, אוֹהֲבוֹ אַהֲבַת אֱמֶת זַכָּה וְצֶחָה.