ע.

יַקִּירִי הַטּוֹב, הָעוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַמַּאֲמִינִים וְהַמְקֻשָּׁרִים בְּהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי הַשַּׁלִּיט וּמוֹשֵׁל עַל כָּל הַנְּפָשׁוֹת, וְשׁוֹפֵךְ עֲלֵיהֶם בְּכָל עֵת בְּכָל דּוֹר מֵימֵי חָכְמָתוֹ שֶׁהֵם רְפוּאוֹת וְתַחְבּוֹשׁוֹת יְקָרוֹת וְנִפְלָאוֹת שֶׁלֹּא נִתְגַּלּוּ עֲדַיִן מֵעוֹלָם.

צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת יָמָיו בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִימֵי חַיָּיו. עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה זוֹכִין לַאֲרִיכוּת יָמִים, כִּי עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה קוֹרִין אֶת חַי הַחַיִּים יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כִּבְיָכוֹל, וּמַמְשִׁיכִין מִמֶּנּוּ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים. וּצְרִיכִין לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בַּפֶּה דַּוְקָא, לְהוֹצִיא דִּבְרֵי תּוֹרָה מִפִּיו, וְאָז זוֹכִין לִקְרוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהַמְשִׁיךְ מִמֶּנּוּ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים.