ב

וְעָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁנִּזְכֶּה לִנְסֹעַ לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וְשָׁם יִהְיוּ נִכְלָלִים כָּל נַפְשׁוֹתֵינוּ יַחַד בִּכְלָלִיּוּת גָּדוֹל וּבְאַהֲבָה רַבָּה, וְנִזְכֶּה לְאַהֲבַת הַחֲבֵרִים, שֶׁיִּהְיֶה בֵּינֵינוּ שָׁלוֹם וְאַהֲבָה גְדוֹלָה בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁנִּהְיֶה כֻלָּנוּ נִכְלָלִים יַחַד בְּאַהֲבָה וְאַחְוָה וְרֵעוּת בְּתוֹךְ נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים תָּמִיד, וּבִפְרָט בִּימֵי רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים. (ליקוטי תפילות, סו)