קלא

אֲפִלּוּ כְּשֶׁאָדָם רָחוֹק מְאֹד מִכָּל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וּמִכָּל הַתּוֹרָה, וְעוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה בִּקִלְקוּלוֹ, כָּל אֶחָד לְפִי עִנְיָנוֹ שֶׁנִּתְפַּס בּוֹ, אֲפִלּוּ אִם נִתְפַּס בְּמַה שֶּׁנִּתְפַּס בִּמְקוֹמוֹת רָעִים וּמְטֻנָּפִים מְאֹד, אֲשֶׁר שָׁם אֵין מַעֲמָד כְּשֶׁנּוֹפְלִים לְשָׁם וְחַס וְשָׁלוֹם יְכוֹלִים לִטְבֹּעַ שָׁם, אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם חָזָק בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל מִשּׁוּם יְרִידָה שֶׁבָּעוֹלָם, וְאֵינוֹ מְיָאֵשׁ עַצְמוֹ, וּמְקַוֶּה תָּמִיד לַה' יִתְבָּרַךְ בְּקִוּוי אַחַר קִוּוי, וְתוֹלֶה עֵינָיו לַמָּרוֹם וְצוֹעֵק לַה' יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בָּטוּחַ שֶׁבְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ.

וְזֶה הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לַפֶּה לְדַבֵּר וּלְבָאֵר וּלְסַפֵּר עַד הֵיכָן הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק תָּמִיד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ אִם נָפַל כְּמוֹ שֶׁנָּפַל רַחֲמָנָא לִצְלַן, כִּי לְכָל אֶחָד נִדְמֶה שֶׁעָלָיו אֵין אָנוּ מְכַוְּנִים בִּדְבָרֵינוּ, כִּי הוּא יֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת כָּאֵלֶּה, וְנִתְפַּס בְּתַאֲווֹתָיו וּבִמְצוּדָתוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁלְּאִישׁ כְּמוֹתוֹ אִי אֶפְשָׁר לָשׁוּב בֶּאֱמֶת לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי כְּבָר נִלְכַּד כָּל כָּךְ יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה בְּמַה שֶּׁנִּלְכַּד עַד אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חשֶׁךְ. כָּךְ נִדְמֶה לְכָל אֶחָד. וְרַבֵּנוּ זַ"ל קָרָא תִּגָּר עַל זֶה מְאֹד, וְצָעַק בְּקוֹל עָמֹק מְאֹד: אֲהָהּ, אַל תְּיַאֲשׁוּ עַצְמְכֶם, יֵאוּשׁ אֵינוֹ בָּעוֹלָם כְּלָל, אֲפִלּוּ כַּמָּה שֶׁנּוֹפְלִים, כִּי יֵשׁ עִנְיָן שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה!: (שָׁם)