תנז

מַחְמַד עֵינִי, שֶׁאֵינוֹ רָעֵב לְלֶחֶם וְלֹא צָמֵא לְמַיִם, רַק לִשְׁמֹעַ קוֹל הֶחָכָם הָאֱמֶת אַב הַחֲכָמִים הַפֶּלֶא הַיְחִידִי שֶׁבְּכָל יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה' לְדוֹרוֹתֵינוּ הָאַחֲרוֹנִים לְגָאָלֵנוּ גְּאֻלָה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת... בַּעַל הָרַחֲמִים בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת יָאִיר עָלֶיךָ אוֹר הַצַּדִּיק וְתִזְכֶּה מֵחָדָשׁ לְהִתְחַבֵּר וּלְהִתְקַשֵּׁר בְּכָל עֹז עִם הַצַּדִּיק וַאֲנָשָׁיו הַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי כֹּחוֹ גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד לְהוֹשִׁיעַ לָנֵצַח לְכָל הַחוֹסִים בּוֹ: (מִכְתָּב פ"ה)