תנט

עֵינִי וְלִבִּי, הַחוֹנֵן וּמְכַבֵּד בְּכָל מִינֵי חֵן וּפְאֵר אֶת נְטוּרֵי קַרְתָּא הָאֲמִתִּיִּים הַחוֹבְבִים אוֹתוֹ בְּחִבָּה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה עַל אֲשֶׁר בְּגֹדֶל יְקַר אֲצִילוּת נַפְשׁוֹ זָכָה לְהַבְחִין וּלְהָבִין הָאֱמֶת הָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא נֶשֶׁק סוֹדִי חָדָשׁ שֶׁמְּנַצֵּחַ וּמַשְׁמִיד אֶת הַשֶּׁקֶר וַאֲבִי אָבוֹת הַטֻּמְאָה שֶׁל אֱמוּנוֹת כָּזְבִיּוֹת וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁמַּשְׁחִיתִים וּמַחֲרִיבִים אֶת הָעוֹלָם בְּמִינוּת וּכְפִירוּת וּמְבִיאִים לְכָל הַצָּרוֹת וְהָרָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְלַן: (מִכְתָּב פ"ו)