(קכב)

עוֹד שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי אֵלִיָּהוּ חַיִּים רוֹזִין זַ"ל, שֶׁשָּׁמַע מִמּוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי אַבְרָהָם סוֹפֵר שְׁטֶרְנְהַרְץ זַ"ל, שֶׁזְּקֵנוֹ הָרַב מִטְשֶׁערִין זַ"ל בָּכָה מְאֹד לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ וְהִתְאַנֵּחַ בְּאָמְרוֹ: עַל מִי אֲנִי עוֹזֵב הַיְתוֹמִים שֶׁלִּי? וְלֹא הֵבִינוּ כַּוָּנָתוֹ עַל אֵיזֶה יְתוֹמִים הוּא מְדַבֵּר, הֲלֹא הוּא חִתֵּן מִכְּבָר כָּל צֶאֱצָאָיו. וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מִי הֵם הַיְתוֹמִים שֶׁסָּח עֲלֵיהֶם. וְהֵשִׁיב בַּאֲנָחָה עֲמֻקָּה: "אִיךְ מַיְין מַיינֶע סְפָרִים, הָאט דִיא אַלֶע סְפָרִים וָואס אִיהְר זֶעהְט, וֶוער וֶועט לֶערְנֶען אִין זֵיי?!" (אֲנִי מִתְכַּוֵּן עַל הַסְּפָרִים שֶׁלִּי, כָּל אֵלּוּ הַסְּפָרִים שֶׁאַתֶּם רוֹאִים, מִי יִלְמַד בָּהֶם?). כִּי הָיוּ לוֹ מְאוֹת סְפָרִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים וְשׁוּ"ת וְסִפְרֵי יְרֵאִים וַחֲסִידוּת וְכָל סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וְמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל. וְהוּא שֶׁהָיָה בָּקִי וְגָאוֹן עָצוּם בְּכָל הַסְּפָרִים וְשָׁקֵד עֲלֵיהֶם יוֹמָם וָלַיְלָה, וְכָעֵת מִי יַמְשִׁיךְ לְטַפֵּל בָּהֶם (כִּי בְּנוֹ הָרַב לֹא הָיָה בַּר הָכִי כְּאָבִיו) וּמִמֵּילָא כָּל הַסְּפָרִים הַלָּלוּ יִשָּׁאֲרוּ יְתוֹמִים וְעַל זֶה לִבִּי עָלַי דַּוָּי.