עוד שמעתי מרבי אליהו חיים רוזין ז"ל, ששמע ממורנו הרב רבי אברהם סופר שטרנהרץ ז"ל, שזקנו הרב מטשערין ז"ל בכה מאד לפני פטירתו והתאנח באמרו: על מי אני עוזב היתומים שלי? ולא הבינו כונתו על איזה יתומים הוא מדבר, הלא הוא חתן מכבר כל צאצאיו. ושאלו אותו מי הם היתומים שסח עליהם. והשיב באנחה עמקה: "איך מיין מיינע ספרים, האט דיא אלע ספרים וואס איהר זעהט, ווער וועט לערנען אין זיי?!" (אני מתכון על הספרים שלי, כל אלו הספרים שאתם רואים, מי ילמד בהם?). כי היו לו מאות ספרים ראשונים ואחרונים ושו"ת וספרי יראים וחסידות וכל ספרי רבנו ז"ל ומוהרנ"ת ז"ל. והוא שהיה בקי וגאון עצום בכל הספרים ושקד עליהם יומם ולילה, וכעת מי ימשיך לטפל בהם (כי בנו הרב לא היה בר הכי כאביו) וממילא כל הספרים הללו ישארו יתומים ועל זה לבי עלי דוי.