עוד שמעתי מהחסיד רבי שמחה בונם קאלושינער ז"ל, ששמע מרבי יצחק'ל אוטוואצקער ה' יקם דמו (רבי יצחק קראקאווסקי מלאדז', ולרגל מחלתו עבר לאוטבוצק והיה לו חנות), בעת למדו לפני אנשי שלומנו בספורי מעשיות בהמעשה י"ג מהז' בעטלירס שביום א' בא הבעטליר העור והתפאר לפני הזוג החתן והכלה שאינו עור כלל רק שכל זמן העולם כלו אינו עולה אצלו כהרף עין וכו' עין שם נפלאות.
ועל פי זה הסביר הנ"ל בטוב טעם ודעת את הפליאה הגדולה בספור הגמרא (סכה כח) "שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן וכו' גדול שבכלן יונתן בן עוזיאל, קטן שבכלן רבי יוחנן בן זכאי. אמרו עליו על רבי יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה, וגמרא הלכות ואגדות, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, קלים וחמורים וגזרות שוות, תקופות וגימטריאות, שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים, משלות כובסין ומשלות שועלים, דבר גדול ודבר קטן, דבר גדול מעשה מרכבה, דבר קטן הויות דאביי ורבא וכו'. וכי מאחר שקטן שבכלן כך, גדול שבכלן על אחת כמה וכמה. אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף", עד כאן הגמרא.
ותמהים העולם על זה, אם רבי יוחנן בן זכאי ידע כל כך הרבה דברים ובתוכם שיחת מלאכי השרת ומעשה מרכבה, לא יכול לרדת אש סביבו ולשרף בשעה שהיה דורש במעשה מרכבה?! כמובא בחגיגה דף יד שהיה תלמידו רבי אלעזר בן ערך דורש לפניו במעשה מרכבה וירדה אש מן השמים (עין שם נפלאות שרבי יוחנן בן זכאי אמר לו אז שהשכינה עמהם ומלאכי השרת מלוין אותם) ואם תלמידו כך, רבי יוחנן בן זכאי על אחת כמה וכמה, ואם כן מהו הרבותא והחדוש של יונתן בן עוזיאל יותר מרבי יוחנן בן זכאי?
ורבי יצחק'ל אוטוואצקער חדש אז חדוש נפלא על פי המובא במדרש איכה פ"א שרבי יוחנן בן זכאי כשיצא מירושלים לעשות שלום עם אספסינוס מספר שם שאסרוהו והכניסוהו לפנים משבעה קנקלים לחדר חשוך ואפל שאי אפשר להבחין בו בין יום ללילה, ומדי פעם בפעם שאלו אותו כמה שעות עתה ביום וכמה שעות עתה בלילה כדי לבחן חכמתו, והוא השיב להם השעה על נכון. ושואל המדרש: מנא ידע השעה, ומשיב שהוא ידע מפשוטו ולמודו. ומובא שם במפרשים שמחזרת למודו שהיה משנן ידע כמה פרקים הוא לומד בשעה, ולפי הפרקים כון השעה עין שם. נמצא שרבי יוחנן בן זכאי בשעה שעוסק בתורה היה עדין בבחינת זמן.
אבל יונתן בן עוזיאל בשעה שעוסק בתורה היה למעלה מן הזמן, הינו שהגיע לדרגא גבוהה כזו שכל זמן העולם כלו אינו עולה אצלו כהרף עין כדברי רבנו ז"ל. וזהו פרוש "שכל עוף הפורח עליו מיד נשרף" שאפלו הזמן הזה של הצל עובר מעוף הפורח כדברי חז"ל, מיד נשרף ונתבער מן העולם כי הוא למעלה מהזמן, והיא מדרגה עליונה מאד. וזהו ההבדל בינו לבין רבי יוחנן בן זכאי. [וכמאמר החכם: העבר אין, והעתיד עדין, וההוה כהרף עין].
אמר הכותב: רבי יצחק'ל הרחיב הדבור בזה באריכות, אך מה ששמעתי מהנ"ל כתבתי מהזכרון.