שמעתי מידידנו החסיד המנוח רבי גדליה ברגר ז"ל, שפעם אחת דבר רבי אברהם בן רבי נחמן חזן ז"ל שיחה נוראה בענין מעלת קימת חצות ומגדל הנחיצות בעבודה קדושה זו על פי הזהר הקדוש והאר"י ז"ל ובפרט מה שרבנו ז"ל בשיחות הר"ן הזהיר על זה באמרו שעקר העבודה של איש הישראלי הוא בזה, והאריך מאד בענין זה. אחרי שגמר שיחתו אמרתי לו באנחה כבדה: "אוי רבי אברהם! וואס זאל איך טיהען איך בין אגרויסער פעפער סאיז מיר זייער שווער אויף צי שטיין חצות, אמר לי רבי אברהם בן רבי נחמן: שטייא זע אויף א שעה צוויי נאך חצות, סאיז אויך גיט. אמרתי לו: דאס איז מיר אויך שווער. אמר לי: שטייא זע אויף חאטש פאר טאג. שוב אמרתי לו: איך שטייא אויף קוים צים דאווענען, אמר לי: אויב אזוי היט זע האפ דעם טאג". (אוי רבי אברהם, מה אעשה, אני בעל שנה חזקה, קשה לי לקום בזמן חצות. אמר לי רבי אברהם: קום שעה או שתים אחרי חצות, גם זה טוב. אמרתי לו: גם זה קשה לי. אמר לי רבי אברהם: קום לפחות לפני עלות השחר. שוב אמרתי לו: אני קם בקשי להתפלל. אמר לי: אם כן, תשמר לך את היום) כלומר תשתדל לפחות למלא את כל היום בתורה ותפלה ועבודת השם ואל תתן להבעל דבר שיכלה לך הזמן לריק חס ושלום.
אמר הכותב: כמדמה לי שאמר לו אז: "אז דער בעל דבר האט דיר גיגעבן א קלאפ ביי נאכט, גיב אים א קלאפ ביי טאג" (הבעל דבר הכה אותך בלילה, תכה אותו ביום).