רבי נשקע ספר, שדודו הצדיק רבי מיכלי זצ"ל, הלכו קצת אברכים לאכסניתו בליל שבת-קדש שאחר ראש השנה באומן וסעדו אצלו, ואחד מהמסבים השאיר קצת מרק, ואמר רבי מיכלי בהקפדה: "אז דער רבי זאגט סי כלו אלקות א מאכל פון שבת, לאזט מען איבער?!" (כשהרבי אומר ש"כלו אלקות" - מאכל של שבת משאירים?!) והרים קולו "כלו אלקות!...".
ורבי מיכלי בעצמו היה נוהג לבקש שלא יתנו לו הרבה מאכל בשבת-קדש - ווייל איבער לאזן טאר מען נישט איבער לאזן אשבת'דיג מאכל, האט ער גיבעטן מען זאל אים נישט גיבן קיין סאך (מפני שלהשאיר, אין רשאים להשאיר מאכל של שבת, אז הוא בקש שלא יביאו לו הרבה).