החסיד רבי נשקע טולטשינער נכד מוהרנ"ת היה אומר שהעולם מדברים רק מדודו רבי מיכלי (בגדלת צדקתו), אבל מזקנו אינם יודעים, ואמר: אז דער זיידע איז גיווען זייער א געוואלדיגער א הויכער סארט מענטש נאך מערער פין דער פעטער רבי מיכלי (הסבא היה אדם מרומם, נורא נוראות, עוד יותר מהדוד רבי מיכלי).
רבי נשקע היה בן עניים כי אביו רבי שכנא היה עני, ולא היה להם מה לאכל, והוא ידע שאצל זקנו רבי דוד צבי אוכלים מאכלים טובים, אבל זקנו היה רק טועם מזה ואוכל משהו מזה והיתר הניח לאחרים, ורבי נשקע היה בא אצל זקנו בעת האכל ועמד על יד הפתח, וכשזקנו ראהו קרא אותו: נשקע! קח את האכל, ובניו לא רצו שיתן לאחרים רק הם בעצמם רצו לאכל, אבל זקנו קרא אותו ונתן לו המאכל, ומזה כבר ראה את חשיבותו של זקנו שלא היה אוכל מאכלו רק טועם מזה ולא יותר, כי היה רחוק מתאות אכילה והסתפק במועט כדרך הצדיקים.