עוד שמעתי מאבי, שהוא הלך פעם עם רבי שלמה יהודה הנ"ל ביום חמישי לגבות צדקה כדרכו, והלצים אמרו עליו בדרך זלזול: "הנה כבר תפס עוד איזה קרבן (הכונה על אבי) לסחב אותו להסתובב ולקחת נדבות" וכו', אבי [שיחיה] ז"ל נפגע מאד על בזיון כבודו (כי הוא ידע גדלתו וצדקותו), ורבי שלמה יהודה לא נתפעל כלל מהמלעיגים, ואמר לאבי: "אתה רואה, יש לי שני כיסים, אחד למעות צדקה, ואחד לבזיונות ועלבונות, וממילא אין לך להתביש ולהתפעל מדברי ליצנותם".
אמר הכותב: שמעתי שהיה אומר לאלו האנשים הלצים המבזים אותו וסרבו לתת צדקה: "מילא כיס אחד משני הכיסים כבר מלאתי בהבזיונות שלכם, אבל הכיס השני המיעד לצדקה להחיות נפשות העניים מי ימלא אותו? כי הליצנות והבזיונות שלכם לא ישביעו את העניים". והיו כאלה שנתפיסו בדברי אמת שלו ונתנדבו לצדקה.