פעם אחרת בפורים, נגש אל מורנו בעינים זולגות דמעות ומתחנן לפניו: "אוי רבי אברהם! אוי רבי אברהם! היינט איז פורים "נכנס יין יצא סוד" זייט אונז מגלה דעם סוד וויא אזוי ווערט מען אנהערליכער איד, וויא אזוי דינט מען דעם אויבערשטין באמת? אוי רבי אברהם! אוי רבי אברהם! וויא אזוי באקומט מען א ריינעם מח, א ריינע הארץ, צום אייבערשטין? (היום פורים, "נכנס יין יצא סוד", גלו לנו את הסוד איך נעשים יהודי כשר, איך עובדים את השם יתברך באמת? אוי רבי אברהם! אוי רבי אברהם! איך מקבלים מח נקי, לב נקי להשם יתברך?) אוי רבי אברהם! וככה חזר הרבה פעמים עד שהדמעות חנקו את גרונו ולא יכל לדבר עוד.
והשיב לו מורנו במתק שפתיו ובהרמת קולו קצת: יונה! האט דעם סוד האט אונז שוין דער הייליגער רבי פון לאנג מגלה גיווען, דורך זיינע הייליגע ספרים און טייערע עצות וואס איז פול מיט התחזקות און התעוררות, בפרט דער לקוטי הלכות וואס איז פול מיט חיות און געפילן לעבודת השם, און זיך אויסגיסן דאס הארץ מיטן לקוטי תפלות וואס גיט א וועג וויא אזוי צוא האבן התבודדות פאר השם יתברך". (את הסוד כבר גלה לנו רבנו הקדוש מזמן, על ידי ספריו הקדושים ועצותיו היקרות המלאים התחזקות והתעוררות, בפרט ה'לקוטי הלכות' אשר מלא בחיות והרגש לעבודת השם, ולשפך את הלב עם ה'לקוטי תפלות' אשר נותן דרך איך להתבודד לפני השם יתברך).
היינטיגן טאג איז "כל הפושט יד נותנים לו", דער רבי זאגט אז "יד" איז תפלה, שפאר זיך צו צום אויבערשטין און רייד זיך אויס דאס הארץ פאר איהם האט דיא אלע זאכן וואס דו האסט מיר גיפרעגט, ער איז דאך א שומע תפלה ער וועט דיר ענטפערן און דיר געבן א משלוח מנות מיט מתנות לאביונים, אזוי שטייט - "כי שמע אל אביונים ה'". און דאס מעגסטו א גאנץ יאר בעטן דעם אויבערשטין, אזוי האט אונז דער הייליגער רבי גילערנט און דא ליגט דער סוד פון אידישקייט, און אויף דעם האט דער רבי גיזאגט "גאר מיין זאך איז תפלה", אויך האט דער רבי גיזאגט "אפלו אז מ'פאלט אריין אין א בלאטע, שרייט מען און מען שרייט און מ'בעט, דער עקר איז מבטן שאול שועתי".
(היום "כל הפושט יד נותנים לו", הרבי אומר ש"יד" זה תפלה - השתטח לפניו יתברך, ותשיח לפניו את לבך, את כל אלו הדברים ששאלת אותי, הוא הרי שומע תפלה, הוא יענה לך ויתן לך משלוח מנות ומתנות לאביונים, כך כתוב - "כי שומע אל אביונים ה'" ואת זאת אתה רשאי לבקש כל השנה מהשם יתברך, כך למדנו הרבי הקדוש, ופה מנח הסוד של היהדות, ועל זה אמר רבנו הקדוש "כל הענין שלי הוא תפלה", והרבי אמר "אפלו כשנופלים לרפש וטיט, צועקים וצועקים ומבקשים, העקר הוא "מבטן שאול שועתי").
כהנה וכהנה דבורים נפלאים ערבים ומתוקים דבר מורנו אל רבי יונה, והוא עומד ובוכה וצוחק בוכה וצוחק ומתחנן אל מורנו שאף על פי כן יגלה לו את הסוד איך יזכה להיות יהודי כשר כי גם רבנו אמר בעצמו "איך זוכין להיות יהודי?" ושוב ענה לו מורנו: היינט האבן מיר גיליינט אין דער מגלה "ויזעק זעקה גדולה ומרה" מרדכי הצדיק האט געשריגן צום אויבערשטין ביז עס איז גיווארן א פורים פאר כלל ישראל ליהודים היתה אורה ושמחה וכו' עס איז גיווארן א נייער קימו וקבלו, רבי נתן שרייבט אין לקוטי הלכות (ברכת הריח ה"ד אות כ"ה) אז דאס וואס דער רבי האט גיזאגט "ועכשיו – און היינט" מיינט דאס פורים, אזוי האט ער פארשטאנען פון רעבן אז היינט איז דיא התחלה פון פורים, האסטו יונה א גאלדערנע גילעגנהייט פון היינט האן הייבן שרייען אלע טאג צוא השם יתברך "רבונו של עולם! האב שוין רחמנות אויף מיר איך וויל ווערן פון היינט האן אנערליכער איד אזוי וויא דיא ווילסט, דוא האסט אונז אליין גילערנט אז מיר זאלן דיר בעטן תן לנו אתה יראת שמים, בעט איך דיר ברחמיך הרבים תן לי חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא וכו'" און אזוי זאלסטו זיך איינעקשנ'ן בעטן און שרייען אלע טאג ביז דער רבונו של עולם וועט רחמנות האבן און דיר מזכה זיין מיט א אמת'ן משלוח מנות צו ווערן א איש כשר באמת, אז מ'איז זוכה באקומט מען משלוח מנות באלד אין פורים, און אז נישט באקומט מען שפעטער, אבער בתנאי אז מען בעט און מ'שרייט.
(היום קראנו במגלה "ויזעק זעקה גדולה ומרה", מרדכי הצדיק צעק להשם יתברך עד שנהיה פורים לכלל ישראל, "ליהודים היתה אורה ושמחה" וכו' נעשה "קימו וקבלו" מחדש. רבי נתן כותב בלקוטי הלכות כי מה שרבנו אמר "ועכשיו" הכונה על פורים, כך הבין מרבנו שעכשו ההתחלה מפורים. יונה, יש לך הזדמנות-פז מעכשו להתחיל לצעק כל יום להשם יתברך: רבונו של עולם! רחם כבר עלי, אני רוצה מעכשו להיות יהודי כשר כרצונך, הרי אתה בעצמך למדת אותנו שנבקש ממך "תן לנו אתה יראת שמים". מבקש אני ממך, ברחמיך הרבים "תן לי חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא" וכו' וכך תתעקש לבקש ולצעק כל יום עד שהשם יתברך ירחם עליך ויזכה אותך במשלוח מנות אמתי, להיות איש כשר באמת. אם זוכים - מקבלים משלוח מנות מיד בפורים, ואם לא - מקבלים זאת מאחר יותר, אבל בתנאי שמבקשים וצועקים).
מורנו ז"ל האריך עם רבי יונה איזה שעה ארכה ובודאי מי שעמד סביבם והאזין להם היה לו הרהורי תשובה אמתיים.