דף לד - א

אלא שלא יתן בו מום מנין שלא יביא דבילה ובצק ויניחנה על האוזן כדי שיבא כלב ויאכלנה ת''ל כל מום אחד מום ואחד כל מום הכא בקראי פליגי דאמר רב יהודה אמר שמואל וכן אמר ר''ל וכן אמר ר''נ אמר רבה בר אבוה {במדבר יח-ח} ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי ר''א סבר בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומ' טהורה ואחת תרומ' תלויה ואמר רחמנא עביד לה שימור ורבי יהושע תרומתי כתיב למימרא דר' אליעזר סבר יש אם למקרא ורמינהי {שמות כא-ח} בבגדו בה כיון שפירש טליתו עליה שוב אינו רשאי למוכרה דברי ר''ע ר''א אומר כיון שבגד בה שוב אינו רשאי למוכרה אלא הכא בהא קמיפלגי ר' יהושע סבר הראויה לך שמור ושאינה ראויה לך לא תשמור ור''א הא נמי ראויה היא שמא יבוא אליהו ויטהרנה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר''ש מתקיף לה ר''נ בר יצחק הי ר''ש אילימא ר''ש דמתני' עד השתא לא אשמעינן שמואל דבר שאין מתכוין מותר והא ר' חייא בר אשי אמר רב הלכה כר' יהודה ורב חנין בר אשי אמר שמואל הלכה כר''ש ורב חייא בר אבין מתני בלא גברי רב אמר הלכה כר' יהודה ושמואל אמר הלכה כר''ש אלא ר''ש דברייתא ורב שישא בריה דרב אידי מתני לה בהדיא אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר''ש דברייתא: מתני' הצורם אוזן בבכור הרי זה לא ישחוט עולמית דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים נולד בו מום אחר ישחוט עליו: גמ' ומי קניס רבי אליעזר לעולם ורמינהי מי שהיתה לו בהרת