{תנו רבנן: הרואה בתי ישראל} (1) לאחר שנחרבו וחזרו להיות בישובן [כגון בישוב שהיה בזמן בית שני (2)], {אומר: "ברוך מציב גבול אלמנה}"!
וכשרואם {בחורבנן, אומר: "ברוך דיין האמת}"!
הרואה {בתי עובדי כוכבים בישובן, אומר: "בית גאים יסח ה'}, ויצב גבול אלמנה"!
וכשרואם {בחורבנן, אומר: "א-ל נקמות ה', א-ל נקמות הופיע"!}
{עולא ורב חסדא הוו קא אזלי באורחא. כי מטו אפתחא דבי רב חנא בר חנילאי} שחרב, {נגד רב חסדא ואתנח} [ונאנח]. {אמר ליה עולא: אמאי קא מתנחת?} {והאמר רב: אנחה שוברת חצי גופו של אדם. שנאמר "ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים וגו"}'! ומתנים הם בחצי הגוף.
{ורבי יוחנן} הוסיף יותר בזה, ו{אמר}: אנחה {אף} שוברת {כל גופו של אדם. שנאמר "והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח, ואמרת אל שמועה כי באה, ונמס כל לב}, ורפו כל ידים. וכהתה כל רוח, וכל ברכים תלכנה במים וגו'"! {אמר ליה} רב חסדא: וכי {היכי לא אתנח?} הרי {ביתא} דרב חנא בר חנילאי, היה בית {דהוו בה שיתין אפייתא} [אופים] {ביממא, ושיתין אפייתא בליליא, ואפיין לכל מאן דצריך} לאכול. {ולא שקל} [הוציא] בעל בית זה {ידא מן כיסא}, משום {דסבר דילמא אתי עני בר טובים} לבקש צדקה, {ואדמטו ליה} ידו {לכיסא}, יצטרך העני להמתין, ו{קא מכסיף}.
{ותו, הוו פתיחין ליה} לבית זה {ארבע בבי} [שערים] {לארבע רוחתא דעלמא. וכל} מאן {דהוה עייל} לשם {כפן} [רעב] הוה {נפיק כי שבע. והוו שדי ליה} בבית זה {חטי ושערי בשני בצורת אבראי} [מבחוץ], בכדי {דכל מאן דכסיפא} ליה {מילתא למשקל} תבואה {ביממא, אתי ושקיל בלילה} בסתר. ו{השתא} ד{נפל} בית זה {בתלא} [שנעשה תל חרבות], {ו}כי {לא אתנח?!}
{אמר ליה} עולא: {הכי אמר רבי יוחנן: מיום שחרב בית המקדש, נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שיחרבו. שנאמר "באזני ה' צבאות, אם לא בתים רבים לשמה יהיו, גדולים וטובים מאין יושב}"!
{ואמר רבי יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן} לבתיהם של הצדיקים {לישובן. שנאמר "שיר המעלות לדוד, הבוטחים בה',} {כהר ציון} לא ימוט לעולם ישב". {מה הר ציון עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו לישובו, אף בתיהם של צדיקים עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לישובן!}
{חזייה} עולא לרב חסדא {ד}עדיין {לא מיישב דעתיה. אמר ליה: דיו לעבד שיהיה כרבו!} שאם בית ה' חרב, ראוי אף לצדיקים שיחרב ביתם.
{תנו רבנן: הרואה קברי ישראל, אומר: "ברוך אשר יצר אתכם בדין, וזן אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין, ואסף אתכם בדין, ועתיד להקימכם בדין}"!
{מר בריה דרבינא} הוה {מסיים בה} בברכה האמורה, {משמיה דרב נחמן: "ויודע מספר כולכם, והוא עתיד להחיותכם ולקיים אתכם. ברוך מחיה המתים}"!
הרואה {קברי עובדי כוכבים, אומר: "בושה אמכם} מאד חפרה יולדתכם, הנה אחרית גוים, מדבר ציה וערבה"!
{אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את חבירו, לאחר שלשים יום} שלא ראהו, {אומר: "ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה}"!
ואם לא ראהו {עד לאחר י"ב חודש}, לכשרואהו {אומר: "ברוך מחיה המתים}" (3)!
{אמר רב: אין המת משתכח מן הלב אלא לאחר שנים עשר חדש. שנאמר "נשכחתי כמת מלב, הייתי ככלי אובד}"! וסתם כלי שאבד, משתכח מן הלב לאחר י"ב חדש, ומתייאש בעליו ממנו. וכדאיתא בבבא מציעא כ"ח; דחייבים להכריז על המציאה שלשה רגלים. ועד שנה משכחת לה [וכגון שמצאו מיד אחר הסוכות. שצריך להכריז עליו בפסח ובשבועות ובסוכות הבא], ותו לא.
{רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע הוו קאזלי באורחא. פגעו ביה ברב חנינא בריה דרב איקא. אמרו ליה: בהדי דחזינך} [בשעה שראינוך] {בריכנן עלך תרתי} ברכות. ברכת {"ברוך אשר חלק מחכמתו ליראיו}", {ו}ברכת {"שהחיינו}"! לפי שהיה מחכמי ישראל, וגם לא ראוהו שלשים יום.
{אמר להו} רב חנינא: {אנא נמי, כיון דחזתינכו, חשבתינכו עלואי} [נחשבתם עלי] {כשיתין רבוון בית ישראל, וברכינא עלייכו תלתא} ברכות. {הנך תרתי} דברכתם עלי. {ו}עוד ברכת {"ברוך חכם הרזים}", שצריך לברך על אוכלוסי ישראל (4)!
{אמרו ליה: חכימת כולי האי!} שמרוב חכמתך חדשת הלכה זו (5). ו{יהבי ביה עינייהו}, ועל ידי עין הרע שנתנו בו, {שכיב} [מת] (6).
{אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את הבהקנים} [שיש להם על עורם בהרות לבנות], {אומר: "ברוך משנה הבריות}"!
{מיתיבי: ראה את הכושי, ואת הגיחור} [אדם אדום ביותר], {ואת הלווקן} [שהוא לבן ביותר], {ואת הקפח} [שבטנו גדולה, ומתוך עוביו נראית קומתו מקופחת. ויש אומרים ארוך ביותר], {ואת הננס, ואת הדרניקוס} [שהוא נגוע ביבלות. ויש אומרים: פיו עקום], {אומר: "ברוך משנה הבריות}"!
ואם ראה {את הקטע} [שנקטעו ידיו], {ואת הסומא, ואת פתויי הראש} [ששערות ראשו דבוקות זו בזו, כמו לבד. רש"י. והערוך פירש, שראשו רחב ולא סגלגל], {ואת החגר} [שנקטעו רגליו], {ואת המוכה שחין, ואת הבהקנים, אומר: "ברוך דיין האמת}"! כשם שאומרים על שמועה רעה. וקשיא לרבי יהושע בן לוי, דאמר, על הבהקנים מברך "ברוך משנה את הבריות"!
ומשנינן: {לא קשיא. הא} דאומר "ברוך משנה הבריות", איירי במי שהוא בהקן {ממעי אמו.} ו{הא} דאומר "ברוך דיין האמת", איירי בנעשה בהקן ל{בתר דאיתיליד} (7)!
ומוכחינן: {דיקא נמי} דברייתא בהכי איירי. {ד}הא בהדי "קטע" {קתני} ליה. ודוקא כנעשה בהקן לבתר דאיתיליד, הוי {דומיא ד"קטע".} שהרי אף קטע, נקטעו ידיו לאחר שנולד.
ומסקינן: {שמע מינה!}
{תנו רבנן: הרואה פיל} או {קוף} או {קיפוף} [ינשוף], {אומר: "ברוך משנה הבריות}"! משום שכל אלו משונים הם ביותר משאר חיות.
{ראה בריות טובות, ואילנות טובות, אומר: "ברוך שככה לו בעולמו}"! שנינו במתניתין: {על הזיקין} וכו' אומר: ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם"!
והוינן בה: {מאי "זיקין}"?
{אמר שמואל: כוכבא דשביט!} שהוא כוכב היורד ברקיע ממקום למקום כחץ. והוא ארוך כשבט. [והערוך פירש, שנראה כשבט היורד ומכה ברקיע].
{ואמר שמואל: נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא} [שהיא עירו של שמואל]. {לבר מכוכבא דשביט, דלא ידענא מאי ניהו!}
{וגמירי ד}כוכב שביט {לא עבר} את {כסלא} [קבוצת כוכבים הקרויה "כסיל"]. {ואי} יארע ד{עבר} שביט את {כסלא, חרב עלמא}.
ותמהינן: {והא קא חזינן דעבר} שביט את כסיל.
ומשנינן: {זיויה} דשביט {הוא דעבר} את כסיל, ולא שביט עצמו. {ומתחזי כ}אילו {דעבר איהו} עצמו.
{רב הונא בריה דרב יהושע אמר}: מאי זיקין? {"וילון" הוא דמקרע} [{דמגלגל}], {ומחזי נהורא דרקיעא} דרך הקרע הזה! ששבעה רקיעים הם. ווילון הוא התחתון שבכולם. וכשהוא נפתח, נראה אור הרקיעים שמעליו.
{רב אשי אמר}: הא דאקשינן לעיל והא קחזינא דעבר שביט את כסיל, לא כן הוא. ומה דחזינא, אינו אלא {כוכבא הוא דעקר} {מהאי גיסא דכסלא, וחזי ליה חבריה} [כוכב אחר] {מהך גיסא} אחרינא דכסלא, {ומיבעית} [נבהל] ומזדעזע ממנו (8). {ו}לכך {מחזי} לן {כמאן ד}השביל {עבר} את כסיל.
{שמואל רמי: כתיב "עושה עש כסיל וכימה}"! וכולם הם שמות מזלות. הרי דהקדים מזל "כסיל" למזל "כימה". {וכתיב "עושה כימה וכסיל}". והקדים "כימה" ל"כסיל". {הא כיצד?} והרי מקראות סותרים הם.
ומשני: שניהם שוים הם. ולכך הקדים פעם את זה, ופעם את זה. אלא שבימות החמה שולט "כסיל". ובימות הגשמים שולט "כימה". ש{אלמלא חמה של "כסיל", לא נתקיים} ה{עולם מפני צינה של "כימה}". {ואלמלא צינה של "כימה", לא נתקיים} ה{עולם מפני חמה של "כסיל}".
{וגמירי: אי לאו עוקצא ד}מזל {עקרבא} [היינו "כימה", והוא חלק ממזל "טלה". כן כתב רש"י. וכבר תמה על זה המהרש"א, הא "טלה" הוא מזל בפני עצמו, ו"עקרב" הוא מזל בפני עצמו] {דמנח בנהר דינור}, ומתיש את כוחו של עקרב מחמת כן, {כל מאן דהוה טריקא} [עוקצו] {ליה עקרבא} [כאן, בעולם שלנו], {לא הוי חיי!} שכח העקרב שלמטה מושפע ממזל העקרב העליון. ומשום שנהר דינור מתיש כח מזל עקרב, מותש נמי כח העקרב בעולמנו. ומשום כן אפשר להנצל מעקיצתו.
{והיינו דקאמר ליה רחמנא לאיוב: "התקשר מעדנות} [קשרי] {כימה, או מושכות כסיל} {תפתח}"?! כלומר, האם תוכל כמוני לקשור את זנב הכימה עם נהר דינור?
והוינן: {מאי "כימה}"?
{אמר שמואל}: נוטריקון הוא של {"כמאה" ככבי!} שכמאה כוכבים יש בקבוצת הכוכבים של "כימה".
איכא ד{אמרי לה: ד}מאה כוכבים אלו {מכנפי} [מקובצים] יחד!
{ו}איכא ד{אמרי לה: דמבדרן} [מפוזרים] הם כוכבי כימה!
כתיב "עושה עש כסיל וכימה".
והוינן בה: {מאי "עש}"?
{אמר רב יהודה: "יותא}"!
והוינן בה: {מאי "יותא}"?
איכא ד{אמרי לה}: היינו {זנב} מזל {"טלה}"! {ו}איכא ד{אמרי לה}: היינו {רישא דעגלא} [ראש מזל "שור"]! שהוא עולה בגלגל המזלות לאחר מזל "טלה".
ומסקינן: {ומסתברא כמאן דאמר}, ד"עש" הוא {זנב טלה}. {ד}הא {כתיב "ועיש על בניה תנחם}". ומלשון "נחיה" הוא. שהקדוש ברוך הוא מנחה את עיש בעקבות בניה שאבדו ממנה, כדמפרש ואזיל.
{אלמא}, "עש" {חסרה} שנים מכוכביה, שניטלו ממנה וניתנו ל"כימה".