דף מב - א

(((מתניתין:)))

{אלו טרפות בבהמה}: (7) א. {נקובת הוושט} (8) - בנקב כל שהוא.

ב. {ופסוקת הגרגרת} - שנפסקה הגרגרת, [קנה הנשימה] לרוחבה, ברובה.

ג. {ניקב קרום של מח} - בנקב כל שהוא. (9) ד. {ניקב} דופן {הלב} עד {לבית חללו.} ואם לא הגיע הנקב בדופן עד לחלל הלב, אין זה טריפה. (10)

ה. {נשברה השדרה. ו}בשבירתה {נפסק החוט שלה.}

ו. {ניטל הכבד, ולא נשתייר הימנו כלום.}

ז. {הריאה שניקבה,}

ח. {או שחסרה.}

{רבי שמעון אומר}: אין הריאה שניקבה נחשבת כטריפה אלא {עד שתינקב לבית הסמפונות} [ראה ציור בספר שיחת חולין].

ט. {ניקבה הקיבה} - בנקב כל שהוא.

י. {ניקבה המרה} - בנקב כל שהוא.

יא. {ניקבו הדקין,} המעיים - בנקב כל שהוא.

יב. {הכרס הפנימית} [ונחלקו בגמרא מה היא] {שניקבה} בנקב כל שהוא.

יג. {או שנקרע רוב} הכרס {החיצונה.}

{רבי יהודה אומר}: שיעור הקריעה בכרס החיצונה אינו קבוע. אלא הכרס {הגדולה,} של בהמה גדולה, שיעור הקריעה המטריפה הוא {טפח.} ואילו הכרס {הקטנה,} של בהמה קטנה, שיעור הקריעה המטריפה הוא {ברובה} של הכרס.

יד. טו. {המסס ובית הכוסות} (11) {שניקבו} עד שנראה הנקב {לחוץ.}

אך אם היה הנקב בין שתי הדפנות הצמודות של ההמסס ובית הכוסות, אין זו טריפה, שהרי בין כה וכה נשפך האוכל מזה לזה, בנקב שביניהם.

טז. {נפלה מן הגג,} ושחטה מיד, מבלי שתשהה מעת לעת, הרי היא טריפה. שאף על פי שאין נראים בה שברים, חיישינן שמא נתרסקו ונתפרקו אבריה.

יז. {נשתברו רוב צלעותיה,} בלא שנפלה.

יח. {דרוסת הזאב} - שהכה הזאב בבהמה בצפורניו.

{רבי יהודה אומר}: דרוסת הזאב טריפה רק {ב}בהמה {דקה,} ולא בגסה.

כי לדעת רבי יהודה, ארס הזאב שבין צפורניו שורף רק בהמה דקה, אך אינו שורף בהמה גסה. {ו}רק בהמה שהיתה {דרוסת ארי,} הרי היא טריפה, ואפילו {ב}בהמה {גסה.}

וכיון ששנה רבי יהודה את החילוק בין דרוסת הזאב לדרוסת הארי, שנה התנא גם את החילוק בדרוסת העוף, לגבי טריפות העוף.

{דרוסת הנץ} - טריפה {בעוף הדק}, כמו צפרים ויונים.

{ודרוסת הגס} [דורס גדול] - טריפה אפילו {בעוף} הגס, כמו אווזים ותרנגולים.

{זה הכלל} בהלכות טריפה: {כל} בהמה שלקתה במכה {שאין} בהמה לקויה {כמוה חיה} [ראויה לחיות], הרי היא {טרפה!} (12)

(((גמרא:)))

{אמר רבי שמעון בן לקיש: רמז לטרפה מן התורה} - {מנין?}

ותמהה הגמרא על שאלתו של רבי שמעון בן לקיש: {מנין!?}

מה היא השאלה מנין מצינו רמז לטריפה מן התורה. והרי מקרא מפורש הוא, דכתיב [שמות כב] {"ובשר בשדה טרפה, לא תא כל ו"?!}

{אלא,} כך שאל ריש לקיש: {רמז לטרפה שאינה חיה} [שאינה ראויה לחיות] {מן התורה} - {מנין?!} ושאלתו היא על הא {דקתני סיפא: זה הכלל, כל שאין כמוה חיה,} הרי היא {טרפה. מכלל} זה אתה למד, {דטרפה אינה חיה.}

והיינו, מוכח מסיפא דמתניתין שהטעם לאיסור טריפה, הוא משום שאינה מסוגלת לחיות. ולכן שאל ריש לקיש, {מנא לן} רמז מן התורה לכך שטרפה אינה יכולה לחיות!?

ועונה הגמרא על שאלתו: {דכתיב "וזאת החיה אשר תאכלו",} ודרשינן: רק בהמה זאת, שהיא {חיה,} דהיינו, שיכולה להמשיך ולחיות, {אכול.} אבל בהמה {שאינה חיה} - {לא תיכול!}

ומדייקת הגמרא: {מכלל} דברים אלו אתה למד {דטרפה לא חיה!}

שהרי מיעט הכתוב מאכילה בהמה "שאינה חיה", ואין לנו דבר חי שמוגדר כ"אינו חי", אלא טרפה [כי נבלה אינה בגדר של "אינה חיה" אלא היא מוגדרת כ"מתה"].

ודנה הגמרא: {ולמאן דאמר טרפה חיה,} שיכולה היא לחיות, אלא שאסרה הכתוב באכילה, {מנא ליה} רמז מן התורה שטרפה, על אף שהיא חיה, בכל זאת היא אסורה?

ומשנינן: גם הוא {נפקא ליה מ"זאת החיה אשר תאכלו",} ודרשינן הכי: "זאת" מיעוטא הוא, ובא ללמד: {זאת החיה}, דהיינו "סתם חיה", רגילה, אותה בלבד {אכול.} אבל {חיה אחרת,} כגון טרפה, אף על פי שהיא חיה - {לא תיכול! מכלל} זה אתה למד, {דטריפה חיה!}

{ואידך,} דסבירא ליה שטריפה אינה חיה, {האי} מיעוטא ד"{זאת", מאי עביד ליה?}

{מיבעי ליה לכדתנא דבי רבי ישמעאל}:

{דתנא דבי רבי ישמעאל}: "{זאת החיה אשר תאכלו}" { - מלמד} הכתוב {שתפס הקב"ה מכל מין ומין} מבעלי החייים, {והראה לו למשה, ואמר לו: זאת אכול! וזאת לא תיכול!}

ופרכינן: {ואידך,} דיליף מ"זאת" שטרפה חיה, תיקשי: הרי לדידיה {נמי, מבעי ליה} להאי קרא {לכדתנא דבי רבי ישמעאל?!}

ומשנינן: {אין הכי נמי,} דהאי קרא "וזאת החיה" בא ללמד לכדתנא דבי רבי ישמעאל. {אלא, טרפה,} שהיא {חיה, מנא ליה?} - {נפקא ליה מאידך תנא דבי רבי ישמעאל.}

{דתנא דבי רבי ישמעאל}: הא דכתיב [שם] "זאת תורת הבהמה והעוף - להבדיל בין הטמא ובין הטהור, ו{בין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל"}.

מאי "החיה - אשר לא תאכל"?

בא הכתוב ללמדך שטרפה, אף על פי שהיא חיה, בכל זאת לא תאכל!

ומהי טרפה? {אלו שמונה עשרה טרפות,} שאינן מבוארות בכתוב, אלא {שנאמרו למשה בסיני!}

והוינן בה: {ותו ליכא,} וכי אין טריפות נוספות? {והא איכא} טריפות "{ב.ס.ג.ר.}" שהם סימנים לארבע טריפות, שיבוארו לקמן, {ו}כמו כן איכא {שב שמעתתא,} שבע סוגי טרפות שלא נשנו במשנה אלא שנו אותן אמוראים, ושגם הן יבוארו לקמן!?