פרק שמיני - העיד רבי יהושע בן בתירא

משנה א . העיד ר' יהושע בן בתירא על דם נבילות שהוא טהור העיד ר''ש בן בתירא על אפר חטאת שנגע טמא במקצתו שטמא את כולו הוסיף ר''ע על הסולת ועל הקטורת והלבונה והגחלים שנגע טבול יום במקצתם שפסל את כולם: משנה ב . העיד רבי יהודה בן בבא ור' יהודה הכהן על קטנה בת ישראל שנשאת לכהן שהיא אוכלת בתרומה כיון שנכנסת לחופה אע''פ שלא נבעלה העיד ר' יוסי הכהן ורבי זכריה בן הקצב על תינוקת שהורהנה באשקלון ורחקוה בני משפחתה וערים מעידים אותה שלא נסתרה ושלא נטמאה אמרו להם חכמים אם מאמינים אתם שחוהנה האמינו שלא נסתרה ושלא נטמאה ואם אין אתם מאמינים שלא נסתרה ושלא נטמאה אל תאמינו שהורהנה: משנה ג . העיד ר' יהושע ור' יהודה בן בתירא על אלמנת עיסה שהיא כשרה לכהונה שהעיסה כשרה לטמא ולטהר לרחק ולקרב אמר רבן (ש''ב) גמליאל קבלנו עדותכם אבל מה נעשה שגזר ר''י בן זכאי שלא להושיב בתי דינין על כך הכהנים שומעים לכם לרחק אבל לא קרב: משנה ד . העיד יוסי בן יועזר איש צרידה על איל קמצא דכן ועל משקי בית מטבחייא דאינון דכיין ודיקרב במיתא מסתאב וקרו ליה יוסי שריא: משנה ה . העיד ר''ע משום נחמיה איש בית דלי שמשיאין האשה על פי עד אחד העיד רבי יהושע על עצמות שנמצאו בדירת העצים שהם טמאים אמרו חכמים מלקט עצם עצם והכל טהור: משנה ו . א''ר אליעזר שמעתי כשהיו בונין בהיכל עושין קלעים להיכל וקלעים לעזרות אלא שבהיכל בונין מבחוץ ובעזרות בונין מבפנים אמר רבי יהושע שמעתי שמקריבין ואע''פ שאין בית ואוכלין קדשי קדשים אף על פי שאין קלעים קדשים קלים ומעשר שני אף על פי שאין חומה שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא: משנה ז . א''ר יהושע מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן ורחקוה בני ציון בזרוע ועוד אחרת היתה שם וקרבוה בני ציון בזרוע כגון אלו אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב רבי יהודה אומר לקרב אבל לא לרחק ר' שמעון אומר להשוות המחלוקת וחכמים אומרים לא לרחק ולא לקרב אלא לעשות שלום ביניהם שנאמר {מלאכי ג} הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וגו' והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם: