עולות א''ר זעירא כמה דאת אמר תמן תנאי ב''ד הוא על המותרות (האובדות) שיקרבו עולות כן את מר אוף הכא תנאי ב''ד הוא על האובדות שיקרבו עולות א''ר יוסי לרבי יעקב בר אחא אין זה מזיד א''ל מכיון שהוא תנאי ב''ד אין זה מזיד: א''ר יסא עד דאנא תמן שמעית קל רב יהודה שאל לשמואל הפריש שקלו ומת א''ל יפלו לנדבה ומותר עשירית האיפה שלו רבי יוחנן אמר יוליכם לים המלח ר''א אמר יפלו לנדבה עשירית האיפה של כ''ג רבי יוחנן אמר חוצה אותה ואח''כ מקדשה רשב''ל אמר מקדשה ואח''כ חוצה אותה מתניתא פליגי על רבי יוחנן מקריב מחצה ומחצה אבד פתר לה שכן אפי' מעות ילכו לים המלח מתניתא פליגי על ר''ש בן לקיש נמצאו שני חצאין קריבין ושני חצאין אבודין ותני עלה מחצה ראשון ומחצה שני תעובר צורתן ויצאו לבית השריפה פתר לה כר' ישמעאל דאמר עשרון מקדש כשהכהן מתקרב תחילה לעבודה מביא עשירית האיפה שלו ועובדה בידו א' כה''ג ואחד כהן הדיוט שעבדו עד שלא הביאו עשירית האיפה שלהם עבודתן כשירה רבי מנא בעי מימר בו ביום שנתקרב תחילה לעבודה בו ביום נתמנה להיות כהן גדול מביא שתים אחת לחינוכו ואחת לחובת היום {ויקרא ו-יד} תופיני בשעת הבאה תופיני ואין בשחרית תופיני והא תנינן העמידו עושה חביתין לעשות חביתין א''ר חייא בר אחא לעשות חמין לרבוכה תופיני רבי יסא בשם ר' חנינה מטגנה ואח''כ אופה אותה רבי אחא בשם ר' חנינה אופה אותה ואח''כ מטגנה תופיני תאפינה נא רבי אומר תאפינה נאה רבי דוסא אומר תאפינה ריבה אתיין אלין פלגוותא כהינין פלגוותא מ''ד תאפינה נאה כמ''ד אופה ואח''כ מטגנ' ומ''ד תאפינה נא כמ''ד מטגנה ואח''כ אופה לא סוף דבר שמת אלא אפילו נטמא ואפילו נדחה ממום תני (ר' יוסי בן עזי) ר' יהודה בר פזי דבר דליה ואפילו נדחה ממום מנין לכהן גדול שמת ולא מינו אחר תחתיו שתהא מנחתו קריבה משל יורשים ת''ל מבניו יעשה אותה יכול יביאנה לחציים ת''ל אותה כולה אמרתי דברי רבי יהודה ר''ש אומר אינה באה אלא משל צבור שנאמר {ויקרא ו-ט} חק עולם (ממי שהבריות שלו) מי שהברית כרותה לו כליל תקטר כליל להקטרה: כהן גדול שמת וכו': רבי בא בר ממל בעי מחלפה שיטתיה דר''ש תמן אמר משל יורשין והכא אמר משל צבור א''ר חייה