קודם ״ברכת המזון״ יטול מעט מים אחרונים עד פרק אצבעות ידיו (יש אומרים פרק שני ויש אומרים פרק שלישי, ובכל מקרה יטול מעט ולא ירבה בהם, שאלו המים הם חלק הסטרא אחרא). וכשנוטל המים האחרונים, יאמר בלחש: זֶה חֵלֶק־אָדָם רָשָׁע מֵאֱלֹהִים.
אח״כ יחזור למקומו בשולחן, ישב ויאמר:
לַמ̌נַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֗ת מִזְמ֥וֹר שִֽׁיר׃ אֱֽלֹהִ֗ים י̀חׇנֵּ֥נוּ וִיבָר̀כֵ֑נוּ יָ֤אֵֽר פָּנָ֖יו אִתָּ֣נוּ סֶֽלָה׃ לָדַ֣עַת בָּאָ֣רֶץ דַּרְכֶּ֑ךָ בּ̀כׇל־גּ֝וֹיִ֗ם י̀שׁוּעָתֶֽךָ׃ יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים ׀ אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃ יִ֥שְׂמ̀ח֥וּ וִירַנּ̀נ֗וּ ל̀אֻ֫מִּ֥ים כִּֽי־תִשְׁפֹּ֣ט עַמִּ֣ים מִישֹׁ֑ר וּלְאֻמִּ֓ים ׀ בָּאָ֖רֶץ תַּנְחֵ֣ם סֶֽלָה׃ יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים ׀ אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃ אֶ֭רֶץ נָת̀נָ֣ה י̀בוּלָ֑הּ י̀֝בָר̀כֵ֗נוּ אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהֵֽינוּ׃ י̀בָר̀כֵ֥נוּ אֱלֹהִ֑ים ו̀יִֽיר̀א֥וּ א֝וֹת֗וֹ כׇּל־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃
אֲבָר̀כָ֣ה אֶת־י̌הֹוָ֣ה+++ בּ̀כׇל־עֵ֑ת תָּ֝מִ֗יד תּֽ̀הִלָּת֥וֹ בּ̀פִֽי׃ ס֥וֹף דָּבָ֖ר הַכֹּ֣ל נִשְׁמָ֑ע אֶת־הָאֱלֹהִ֤ים י̀רָא֙ ו̀אֶת־מִצְוֺתָ֣יו שׁ̀מ֔וֹר כִּי־זֶ֖ה כׇּל־הָאָדָֽם: תּ̀הִלַּ֥ת י̌הֹוָ֗ה+++ יֽ̀דַבֶּ֫ר פִּ֥י וִיבָרֵ֣ךְ כׇּל־בָּ֭שָׂר שֵׁ֥ם קׇדְשׁ֗וֹ ל̀עוֹלָ֥ם וָעֶֽד: וַאֲנַ֤חְנוּ ׀ נ̀בָ֘רֵ֤ךְ יָ֗הּ מֵעַתָּ֥ה ו̀עַד־עוֹלָ֗ם הַֽל̀לוּיָֽהּ: וַיְדַבֵּ֣ר אֵלַ֔י זֶ֚ה הַשֻּׁל̀חָ֔ן אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י י̌הֹוָֽה+++:
שלושה שאכלו יחד חייבים בזימון, ואם הם עשרה יזמנו בשם ב״אלהינו״. ויש אומרים שגם הנשים חייבות בזימון כשהן שלושה אבל לא בעשרה, אבל אין הנשים מצטרפות האנשים לזימון.
הַב לָן ו̀נִבְרִיךְ ל̀מַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא: ועונים: שָׁמַֽיִם:
וממשיך המברך: בִּרְשׁוּת מַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, (בשבת: וּבִרְשׁוּת שַׁבָּת מַלְכּ̀תָא) (במועדים: וּבִרְשׁוּת יוֹמָא טָבָא) (בסוכות: וּבִרְשׁוּת שִׁבְעָה אוּשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין) וּבִרְשׁוּתְכֶם נ̀בָרֵך (בעשרה: אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ:
ועונים: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ:
ויברך בכוונה גדולה, ויכוין לקיים מצוות עשה דאורייתא של ״ברכת המזון״.
בָּרוּךְ אַתָּה י̌הֹוָה+++, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הַזָּן אוֹתָֽנוּ ו̀אֶת־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בּ̀טוּבוֹ, בּ̀חֵן בּ̀חֶֽסֶד בּ̀רֶֽוַח וּבְרַחֲמִים רַבִּים, נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם ל̀כׇל־בָּשָׂ֑ר כִּ֖י ל̀עוֹלָ֣ם חַס̌דּֽוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָֽסַר לָֽנוּ, ו̀אַל־יֶחְסַר לָֽנוּ מָזוֹן תָּמִיד ל̀עוֹלָם וָעֶד, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל ו̀שֻׁל̌חָנוֹ עָרוּךְ לַכֹּל, ו̀הִתְקִין מִחְיָה וּמָזוֹן ל̀כׇל־בּ̀רִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא בּ̀רַחֲמָיו וּבְרוֹב חֲסָדָיו. כָּאָמוּר, יכוין בפסוק זה שהקב״ה זן ומפרנס לכל פּ̀וֹתֵ֥חַ̀ אֶ̀ת̀־יָ̀דֶ֑ךָ̀ (ר״ת שם פא״י שהוא גימ׳ שילוב יאהדונהי, והם גם גימ׳
סא"ל, ויכוין גם בס"ת חת"ך) וּמַשְׂבִּ֖יעַ ל̀כׇל־חַ֣י רָצֽוֹן. בָּרוּךְ אַתָּה יְה̓וָה+++, הַזָּן אֶת־הַכֹּל:
נוֹדֶה ל̀ךָ י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵֽינוּ עַל שֶׁהִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ, אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה בּ̀רִית ו̀תוֹרָה חַיִּים וּמָזוֹן, עַל שֶׁהוֹצֵאתָֽנוּ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם, וּפְדִיתָֽנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, ו̀עַל בּ̀רִֽית̀ךָֽ שֶׁחָתַֽמְתָּ בִּבְשָׂרֵֽנוּ, ו̀עַל תּוֹרָֽת̀ךָֽ שֶׁלִּמַּדְתָּֽנוּ, ו̀עַל חֻקֵּי ר̀צוֹנָךְ שֶׁהוֹדַעְתָּֽנוּ, ו̀עַל חַיִּים שֶׁחוֹנַנְתָּנוּ ו̀עַל הַמָּזוֹן שֶׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָֽנוּ:
מוסיפים פה בחנוכה ופורים
אומרים פה ״על הניסים״. ואם שכח לאומרו כאן, יכול לאומרו ב״הרחמן״, ויאמר כך: ״הָרַחֲמָן הוּא יַעֲשֶׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ, בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה״ ואז ימשיך כסדר.
עַל הַנִּסִּים ו̀עַל הַפֻּרְקָן ו̀עַל הַגּ̀בוּרוֹת ו̀עַל הַתְּשׁוּעוֹת ו̀עַל הַנִּפְלָאוֹת ו̀עַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה:
בחנוכה: בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן־יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כּ̀שֶׁעָֽמ̀דָֽה מַלְכוּת יָוָן הָר̀שָׁעָה עַל עַמּ̀ךָ יִשְׂרָאֵל, ל̀שַׁכּ̀חָם תּוֹרָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי ר̀צוֹנָךְ, ו̀אַתָּה בּ̀רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים עָמַֽדְתָּ לָהֶם בּ̀עֵת צָרָתָם, רַֽבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּֽנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַֽמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַֽרְתָּ גִבּוֹרִים בּ̀יַד חַלָּשִׁים, ו̀רַבִּים בּ̀יַד מ̀עַטִּים, וּרְשָׁעִים בּ̀יַד צַדִּיקִים, וּטְמֵאִים בּ̀יַד ט̀הוֹרִים, ו̀זֵדִים בּ̀יַד עֽוֹס̀קֵֽי תוֹרָתֶֽךָ. ל̀ךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל ו̀קָדוֹשׁ בּ̀עוֹלָמָךְ, וּלְעַמּ̀ךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תּ̀שׁוּעָה ג̀דוֹלָה וּפֻרְקָן כּ̀הַיּוֹם הַזֶּה. ו̀אַחַר כָּךְ בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ, וּפִנּוּ אֶת־הֵיכָלֶֽךָ, ו̀טִהֲרוּ אֶת־מִקְדָּשֶֽׁךָ, ו̀הִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת בּ̀חַצְרוֹת ק̜ד̌שֶֽׁךָ. ו̀קָֽב̀עֽוּ שׁ̀מוֹנַת י̀מֵי חֲנֻכָּה אֵֽלּוּ בּ̀הַלֵּל וּבְהוֹדָאָה. ו̀עָשִֽׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים ו̀נִפְלָאוֹת ו̀נוֹדֶה ל̀שִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה:
בפורים: בִּימֵי מ̜רְדְּכַי ו̀אֶסְתֵּר בּ̀שׁוּשַׁן הַבִּירָה, כּ̀שֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ ל̀הַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כׇּל־הַיּ̀הוּדִים מִנַּֽעַר ו̀עַד זָקֵן טַף ו̀נָשִׁים בּ̀יוֹם אֶחָד, בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר ל̀חֹֽדֶשׁ שׁ̀נֵים עָשָׂר, הוּא חֹֽדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז. ו̀אַתָּה בּ̀רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ, ו̀קִלְקַֽלְתָּ אֶת־מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גּ̀מוּלוֹ ב̀רֹאשׁוֹ. ו̀תָלוּ אוֹתוֹ ו̀אֶת־בָּנָיו עַל הָעֵץ. ו̀עָשִֽׂיתָ עִמָּהֶם נֵס וָפֶֽלֶא, ו̀נוֹדֶה ל̀שִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה:
עַל הַכֹּל י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים לָךְ, וּמְבָֽר̀כִֽים אֶת־שׁ̀מָךְ. כָּאָמוּר, ו̀אָֽכַלְתָּ֖ ו̀שָׂבָ֑עְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ֙ אֶת־י̌הֹוָ֣ה+++ אֱלֹהֶ֔יךָ עַל־הָאָ֥רֶץ הַטֹּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְה̓וָה+++, עַל הָאָֽרֶץ ו̀עַל הַמָּזוֹן:
רַחֵם י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ ו̀עַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, ו̀עַל י̀רוּשָׁלַֽיִם עִירָךְ, ו̀עַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כּ̀בוֹדָךְ, ו̀עַל הֵיכָלָךְ, ו̀עַל מ̀עוֹנָךְ, ו̀עַל דּ̀בִירָךְ, ו̀עַל הַבַּֽיִת הַגָּדוֹל ו̀הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אָבִֽינוּ, ר̀עֵֽנוּ, זוּנֵֽנוּ, פַּרְנ̀סֵֽנוּ, כַּלְכּ̀לֵֽנוּ, הַרְוִיחֵֽנוּ הַרְוַח־לָֽנוּ מ̀הֵרָה מִכׇּל־צָרוֹתֵֽינוּ. ו̀נָא, אַל תַּצְרִיכֵֽנוּ י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵֽינוּ, לִידֵי מַתּ̀נוֹת בָּשָׂר וָדָם ו̀לֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, אֶלָּא ל̀יָֽד̀ךָֽ הַמּ̀לֵאָה ו̀הָר̀חָבָה, הָעֲשִׁירָה ו̀הַפּ̀תוּחָה, י̀הִי רָצוֹן שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה, ו̀לֹא נִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מ̀שִׁיחָךְ תַּחֲזִירֶֽנָּה לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה ב̀יָמֵֽינוּ:
לשבת קודש
יאמר ״רצה והחליצנו״ בכל סעודות השבת. ואם שכח, עד שלא אמר ברכת ״בונה ירושלים״ יחזור לאומרו. ואם אמר ״ברוך אתה ה׳״ ונזכר שם, יאמר ״למדני חוקיך״ ויחזור ל״רצה״. אך אם אמר מילות ״בונה ירושלים״, יברך הברכה המובאת לקמן קודם ברכה רביעית ״הטוב והמטיב״, אך אם כבר התחיל ברכת ״הטוב והמטיב״ - יחזור לראש ברכת המזון.
ר̀צֵה ו̀הַחֲלִיצֵֽנוּ י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵֽינוּ בּ̀מִצְו̓תֶֽיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשׁ̀בִיעִי, הַשַּׁבָּת הַגָּדוֹל ו̀הַקָּדוֹשׁ (אם כבר יצאו הכוכבים, ידלג: הַזֶּה). כִּי יוֹם גָּדוֹל ו̀קָדוֹשׁ הוּא מִלּ̀פָנֶֽיךָ, נִשְׁבּוֹת בּוֹ ו̀נָנֽוּחַ בּוֹ ו̀נִתְעַנֵּג בּוֹ כּ̀מִצְוַת חֻקֵּי ר̀צוֹנָךְ, ו̀אַל־תּ̀הִי צָרָה ו̀יָגוֹן בּ̀יוֹם מ̀נוּחָתֵֽנוּ. ו̀הַרְאֵֽנוּ בּ̀נֶחָמַת צִיּוֹן בִּמְהֵרָה ב̀יָמֵֽינוּ, כִּי אַתָּה הוּא בַּֽעַל הַנֶּחָמוֹת. וַהֲגַם שֶׁאָכַֽלְנוּ ו̀שָׁתִֽינוּ חָר̀בַּן בֵּֽית̀ךָֽ הַגָּדוֹל ו̀הַקָּדוֹשׁ לֹא שָׁכַֽחְנוּ. אַל־תִּשְׁכָּחֵֽנוּ לָנֶֽצַח ו̀אַל־תִּזְנָחֵֽנוּ לָעַד כִּי אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל ו̀קָדוֹשׁ אָֽתָּה:
יעלה ויבוא
בימים טובים ובחול המועד מוסיפים כאן ״יעלה ויבוא״. ובכולם - אם שכח לא חוזר, חוץ מלילה ראשון של פסח (ליל הסדר) ולילה ראשון של סוכות, שאם שכח לאומרו וכבר התחיל ברכת ״הטוב והמטיב״ - יחזור לראש ברכת המזון. אך אם עדיין לא התחיל ברכת ״הטוב והמטיב״ יאמר שם הברכות המובאות לקמן.
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַעֲלֶה ו̀יָבֹא, ו̀יַגִּֽיעַ ו̀יֵרָאֶה, ו̀יֵרָצֶה ו̀יִשָּׁמַע, ו̀יִפָּקֵד ו̀יִזָּכֵר, זִכְרוֹנֵֽנוּ ו̀זִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ, זִכְרוֹן י̀רוּשָׁלַֽיִם עִירָךְ, ו̀זִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן־דָּוִד עַבְדָּךְ, ו̀זִכְרוֹן כׇּל־עַמּ̀ךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל ל̀פָנֶֽיךָ, לִפְלֵיטָה, ל̀טוֹבָה, ל̀חֵן, ל̀חֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים, ל̀חַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, בּ̀יוֹם
בראש־חודש: רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַזֶּה, (ימשיך: "לרחם בו" וכו')
בראש־השנה: הַזִּכָּרוֹן
בפסח: חַג הַמַּצּוֹת | בשבועות: חַג הַשָּׁבוּעוֹת | בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת
בשמיני־עצרת: שׁ̀מִינִי חַג עֲצֶרֶת
הַזֶּה, בּ̀יוֹם (ביו"ט: טוֹב) מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה,
ל̀רַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זׇכְרֵנוּ יְהֹוָה+++ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ ל̀טוֹבָה, וּפׇקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, ו̀הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים, בִּדְבַר י̀שׁוּעָה ו̀רַחֲמִים. חוּס ו̀חׇנֵּנוּ וַחֲמוֹל ו̀רַחֵם עָלֵינוּ ו̀הוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ. כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן ו̀רַחוּם אָֽתָּה:
ו̀תִבְנֶה י̀רוּשָׁלַֽיִם עִירָךְ (י״א: עִיר הַקֹּדֶשׁ) בִּמְהֵרָה ב̀יָמֵֽינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה י̌הֹוָה+++, בּוֹנֵה י̀רוּשָׁלָֽיִם, אָמֵן:
אם שכח לומר "רצה" ונזכר קודם שהתחיל ברכת ״הטוב והמטיב״ יאמר ברכה זו בשם ומלכות.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה+++, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה+++, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
אם שכח לומר "יעלה ויבוא" ונזכר קודם שהתחיל ברכת ״הטוב והמטיב״ יאמר ברכה זו בלי שם ומלכות, ורק בליל ראשון של פסח או בלילה ראשון של סוכות אומרים ברכה זו בשם ומלכות.
בָּרוּךְ (אַתָּה יְהֹוָה+++, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם), שֶׁנָּתַן (לשבת: שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית) (ו̀)יָמִים טוֹבִים לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, אֶת יוֹם
(לראש השנה: הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה) (לחג הפסח: חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה) (לחג השבועות: חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה)
(לחג הסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה) (לשמיני חג עצרת: שְׁמִינִי חַג עֲצֶֽרֶת הַזֶּה).
בָּרוּךְ (אַתָּה יְהֹוָה+++,) מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת) (ו̀) (יִשְׂרָאֵל) (יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן) (יִשְׂרָאֵל וְהַזּ̀מַנִּים):
אם שכח לומר "יעלה ויבוא" בראש חודש ונזכר קודם שהתחיל ברכת "הטוב והמטיב", יאמר בלי שם ומלכות:
בָּרוּךְ אֲשֶׁר נָתַן רָאשֵׁי ח̝דָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל ל̀זִכָּרוֹן:
בָּרוּךְ אַתָּה י̌הֹוָה+++, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִֽינוּ, מַלְכֵּֽנוּ, אַדִּירֵֽנוּ, בּֽוֹר̀אֵֽנוּ, גּוֹאֲלֵֽנוּ, ק̀דוֹשֵֽׁנוּ ק̀דוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵֽנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל. הַמֶּֽלֶךְ הַטּוֹב, ו̀הַמֵּטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכ̜ל־יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב לָֽנוּ, הוּא מֵטִיב לָֽנוּ, הוּא יֵיטִיב לָֽנוּ, הוּא ג̀מָלָֽנוּ, הוּא גֽוֹמ̀לֵֽנוּ, הוּא יִגְמ̀לֵֽנוּ לָעַד חֵן וָחֶֽסֶד ו̀רַחֲמִים ו̀רֶֽוַח ו̀הַצָּלָה ו̀כׇל־טוֹב:
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח עַל כִּסֵּא כ̀בוֹדוֹ: הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ: הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח בָּֽנוּ ל̀דוֹר דּוֹרִים: הָרַחֲמָן הוּא קֶֽרֶן ל̀עַמּוֹ יָרִים: הָרַחֲמָן הוּא יִתְפָּאַר בָּֽנוּ ל̀נֵֽצַח נ̀צָחִים: הָרַחֲמָן הוּא י̀פַרְנ̀סֵֽנוּ בּ̀כָבוֹד ו̀לֹא ב̀בִ̊זּוּי, בּ̀הֶתֵּר ו̀לֹא ב̀אִסּוּר, בּ̀נַֽחַת ו̀לֹא ב̀צַֽעַר: הָרַחֲמָן הוּא יִתֵּן שָׁלוֹם בֵּינֵֽינוּ: הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח בּ̀רָכָה ר̀וָחָה ו̀הַצְלָחָה בּ̀כׇל־מַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ: הָרַחֲמָן הוּא יַצְלִֽיחַ אֶת־דּ̀רָכֵֽינוּ: הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבֹּר עֹל גָּלוּת מ̀הֵרָה מֵעַל צַוָּארֵֽנוּ: הָרַחֲמָן הוּא יוֹלִיכֵֽנוּ מ̀הֵרָה קוֹמ̀מִיּוּת ל̀אַרְצֵֽנוּ: הָרַחֲמָן הוּא יִרְפָּאֵֽנוּ ר̀פוּאָה שׁ̀לֵמָה, ר̀פוּאַת הַנֶּֽפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף: הָרַחֲמָן הוּא יִפְתַּח לָנוּ אֶת יָדוֹ הָר̀חָבָה ו̀הַמּ̀לֵאָה: הָרַחֲמָן הוּא י̀בָרֵךְ כׇּל־אֶחָד ו̀אֶחָד מִמֶּֽנּוּ בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל כּ̀מוֹ שֶׁנִּתְבָּֽר̀כֽוּ אֲבוֹתֵֽינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק ו̀יַעֲקֹב, בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, כֵּן י̀בָרֵךְ אוֹתָֽנוּ יַֽחַד בּ̀רָכָה שׁ̀לֵמָה, ו̀כֵן י̀הִי רָצוֹן ו̀נֹאמַר אָמֵן: הָרַחֲמָן הוּא יִפְרוֹשׂ עָלֵֽינוּ סֻכַּת שׁ̀לוֹמוֹ:
בשבת: הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה ל̀חַיֵּי הָעוֹלָמִים:
בראש־חודש: הָרַחֲמָן הוּא י̀חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה ל̀טוֹבָה ו̀לִבְרָכָה:
ביום טוב: הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ ל̀יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב:
בראש השנה: הָרַחֲמָן הוּא י̀חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת ל̀טוֹבָה ו̀לִבְרָכָה:
בסוכות: הָרַחֲמָן הוּא י̀זַכֵּנוּ לֵישֵׁב בְּסֻכַּת עוֹרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן: הָרַחֲמָן הוּא יַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ שֶׁפַע ק̀דֻשָּׁה ו̀טָה̝רָה מִשִּׁבְעָה אוּשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, ז̀כוּתָם תּ̀הֵא מָגֵן ו̀צִנָּה עָלֵינוּ:
במועדים: הָרַחֲמָן הוּא יַגִּיעֵנוּ ל̀מוֹעֲדִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ ל̀שָׁלוֹם:
אם שכח בחנוכה ופורים ״על הניסים״, יאמר כאן כפי הנוסח המובא בתחילת ״ברכת המזון״.
הָרַחֲמָן הוּא יִטַּע תּוֹרָתוֹ ו̀אַהֲבָתוֹ בּ̀לִבֵּֽנוּ ו̀תִהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פָּנֵֽינוּ ל̀בִלְתִּי נֶחֱטָא, ו̀יִהְיוּ כׇל־מַעֲשֵֽׂינוּ ל̀שֵׁם שָׁמָֽיִם:
ברכת האורח
הָרַחֲמָן הוּא י̀בָרֵךְ אֶת הַשֻּׁל̀חָן הַזֶּה שֶׁאָכַֽלְנוּ עָלָיו וִיסַדֵּר בּוֹ כׇּל־מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, ו̀יִהְיֶה כּ̀שֻׁל̀חָנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִֽינוּ, כׇּל־רָעֵב מִמֶּֽנּוּ יֹאכַל ו̀כׇל־צָמֵא מִמֶּֽנּוּ יִשְׁתֶּה, ו̀אַל־יֶחְסַר מִמֶּֽנּוּ כׇּל־טוּב לָעַד וּלְעֽוֹל̀מֵֽי עוֹלָמִים, אָמֵן. הָרַחֲמָן הוּא י̀בָרֵךְ בַּֽעַל הַבַּֽיִת הַזֶּה וּבַֽעַל הַסּ̀עוּדָּה הַזֹּאת, הוּא וּבָנָיו ו̀אִשְׁתּוֹ ו̀כׇל־אֲשֶׁר לוֹ, בּ̀בָנִים שֶׁיִּחְיוּ וּבִנְכָסִים שֶׁיִּרְבּוּ. בָּרֵ֤ךְ י̌הֹוָה+++֙ חֵיל֔וֹ וּפֹ֥עַל יָדָ֖יו תִּרְצֶ֑ה. ו̀יִהְיוּ נ̀כָסָיו וּנְכָסֵֽינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, ו̀אַל־יִזְדַּקֵּק ל̀פָנָיו ו̀לֹא ל̀פָנֵֽינוּ שׁוּם ד̀בַר חֵטְא ו̀הִרְהוּר עָו̓ן. שָׂשׂ ו̀שָׂמֵֽחַ כׇּל־הַיָּמִים, בּ̀עֹֽשֶׁר ו̀כָבוֹד, מֵעַתָּה ו̀עַד עוֹלָם. לֹא יֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה, ו̀לֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, אָמֵן כֵּן י̀הִי רָצוֹן:
בסעודת חתן
הָרַחֲמָן הוּא י̀בָרֵךְ אֶת הֶחָתָן ו̀הַכַּלָּה, בּ̀בָנִים ז̀כָרִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ: הָרַחֲמָן הוּא י̀בָרֵךְ אֶת כׇּל־הַמּ̀סֻבִּין בַּשֻּׁל̀חָן הַזֶּה ו̀יִתֵּן לָֽנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּֽנוּ ל̀טוֹבָה:
בסעודת מילה
הָרַחֲמָן הוּא י̀בָרֵךְ אֶת בַּֽעַל הַבַּֽיִת הַזֶּה, אֲבִי הַבֵּן, הוּא ו̀אִשְׁתּוֹ הַיּוֹלֶֽדֶת, מֵעַתָּה ו̀עַד עוֹלָם: הָרַחֲמָן הוּא י̀בָרֵךְ אֶת הַיֶּֽלֶד הַנּוֹלָד, וּכְשֵׁם שֶׁזִּכָּֽהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמִּילָה, כֵּן י̀זַכֵּֽהוּ ל̀הִכָּנֵס לַתּוֹרָה ו̀לַחֻפָּה ו̀לַמִּצְו̓ת וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, ו̀כֵן י̀הִי רָצוֹן ו̀נֹאמַר אָמֵן: הָרַחֲמָן הוּא י̀בָרֵךְ אֶת מַעֲלַת הַסַּנְדָּק ו̀הַמּוֹהֵל וּשְׁאָר הַמִּשְׁתַּדּ̀לִים בַּמִּצְוָה, הֵם ו̀כׇל־אֲשֶׁר לָהֶם:
הָרַחֲמָן הוּא י̀חַיֵּֽנוּ וִיזַכֵּֽנוּ וִיקָֽר̀בֵֽנוּ לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
מ̐גְדּ֖̍יל (בכל ג׳ סעודות שבת וכן בסעודה רביעית, בימים טובים ובחול המועד, בראש חודש, בסעודת פורים ובסעודת המילה, אומרים: מִגְדּ֖וֹל) י̀שׁוּע֣וֹת מַלְכּ֑וֹ ו̀עֹֽשֶׂה־חֶ֧סֶד לִמְשִׁיח֛וֹ ל̀דָוִ֥ד וּלְזַרְע֖וֹ עַד־עוֹלָֽם: כּ֭̀פִירִים רָשׁ֣וּ ו̀רָעֵ֑בוּ ו̀דֹר̀שֵׁ֥י י̌֝הֹוָ֗ה+++ לֹא־יַחְס̀ר֥וּ כׇל־טֽוֹב: נַ֤עַר ׀ הָיִ֗יתִי גַּם־זָ֫קַ֥נְתִּי וֽ̀לֹא־רָ֭אִיתִי צַדִּ֣יק נֶעֱזָ֑ב ו̀֝זַרְע֗וֹ מ̀בַקֶּשׁ־לָֽחֶם: כׇּל־הַ֭יּוֹם חוֹנֵ֣ן וּמַלְוֶ֑ה ו̀֝זַרְע֗וֹ לִבְרָכָֽה: מַה־שֶּׁאָכַֽלְנוּ יִהְיֶה ל̀שׂ̜בְעָה, וּמַה־שֶּׁשָּׁתִֽינוּ יִהְיֶה לִרְפוּאָה, וּמַה־שֶּׁהוֹתַֽרְנוּ יִהְיֶה לִבְרָכָה. כּ̀דִכְתִיב: וַיִּתֵּ֧ן לִפְנֵיהֶ֛ם וַיֹּאכ̀ל֥וּ וַיּוֹתִ֖רוּ כִּדְבַ֥ר י̌הֹוָֽה+++: בּ̀רוּכִ֣ים אַ֭תֶּם לַיהֹוָ֑ה+++ עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: בָּר֣וּךְ הַגֶּ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר יִבְטַ֖ח בַּֽיהוָ֗ה+++ ו̀הָיָ֥ה י̌הֹוָ֖ה+++ מִבְטַחֽוֹֹ: יֽ̌הֹוָ֗ה+++ עֹ֭ז ל̀עַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן י̌הֹוָ֓ה+++ ׀ י̀בָרֵ֖ךְ אֶת־עַמּ֣וֹ בַשָּׁלֽוֹם: עו̒שֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא ב̀רַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ, ו̀עַל כׇּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. ו̀אִמְרוּ אָמֵן:
כאשר אומרים ברכת המזון עם זימון על הכוס, אומר כאן המברך (ויכוין להוציא את השומעים ידי חובה):
כּוֹס־י̀שׁוּע֥וֹת אֶשָּׂ֑א וּבְשֵׁ֖ם י̌הֹוָ֣ה+++ אֶקְרָֽא׃
סַבְרִי מָרָנָן. ועונים: לְחַיִּים.
בָּרוּךְ אַתָּה י̌הֹוָה+++, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פּ̀רִי הַגֶּֽפֶן:
וישתה מהיין רביעית, ויברך אח״כ ברכה אחרונה.
{ברכות שונות}
ברכת מעין שלוש
בָּרוּךְ אַתָּה י̌הֹוָה+++, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם
עַל הַמִּחְיָה ו̀עַל הַכַּלְכָּלָה (ו̀)עַל הַגֶּֽפֶן ו̀עַל פּ̀רִי הַגֶּֽפֶן
(ו̀)עַל הָעֵץ ו̀עַל פּ̀רִי הָעֵץ
ו̀עַל תּ̀נוּבַת הַשָּׂדֶה, ו̀עַל אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, שֶׁרָצִֽיתָ ו̀הִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ, לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ ו̀לִשְׂבֹּֽעַ מִטּוּבָהּ. רַחֵם י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ ו̀עַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, ו̀עַל י̀רוּשָׁלַֽיִם עִירָךְ, ו̀עַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כּ̀בוֹדָךְ, ו̀עַל מִזְבָּחָךְ ו̀עַל הֵיכָלָךְ. וּבְנֵה י̀רוּשָׁלַֽיִם עִיר הַקֹּֽדֶשׁ בִּמְהֵרָה ב̀יָמֵֽינוּ, ו̀הַעֲלֵֽנוּ ל̀תוֹכָהּ, ו̀שַׂמּ̀חֵֽנוּ בּ̀בִנְיָנָהּ, וּנְבָֽר̀כָֽךְ עָלֶֽיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָה̝רָה:
בשבת: וּרְצֵה ו̀הַחֲלִיצֵֽנוּ בּ̀יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, (וממשיך: כי אתה טוב)
בראש־חודש: ו̀זָכְרֵֽנוּ ל̀טוֹבָה בּ̀יוֹם רֹאשׁ חֹֽדֶשׁ הַזֶּה, (וממשיך: כי אתה טוב)
בראש־השנה: ו̀זָכְרֵֽנוּ ל̀טוֹבָה בּ̀יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, בפסח: ו̀שַׂמּ̀חֵֽנוּ בּ̀יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה,
בשבועות: ו̀שַׂמּ̀חֵֽנוּ בּ̀יוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת, בסוכות: ו̀שַׂמּ̀חֵֽנוּ בּ̀יוֹם הַסֻּכּוֹת הַזֶּה,
בשמיני עצרת: ו̀שַׂמּ̀חֵֽנוּ בּ̀יוֹם שׁ̀מִינִי חַג עֲצֶֽרֶת הַזֶּה,
בּ̀יוֹם (טוֹב) מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה.
כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, ו̀נוֹדֶה ל̀ךָ עַל הָאָֽרֶץ
על של א״י: ו̀עַל מִחְיָתָהּ ו̀עַל כַּלְכָּלָתָהּ על של חו״ל: ו̀עַל הַמִּחְיָה ו̀עַל הַכַּלְכָּלָה
על של א״י: ו̀עַל פּ̀רִי גַפְנָהּ על של חו״ל: ו̀עַל פּ̀רִי הַגֶּֽפֶן
על של א״י: ו̀עַל פֵּרוֹתֶֽיהָ על של חו״ל: ו̀עַל הַפֵּרוֹת
בָּרוּךְ אַתָּה יְה̓וָה+++, עַל הָאָֽרֶץ ו̀עַל
על של א״י: ו̀עַל מִחְיָתָהּ ו̀עַל כַּלְכָּלָתָהּ על של חו״ל: ו̀עַל הַמִּחְיָה ו̀עַל הַכַּלְכָּלָה
על של א״י: ו̀עַל פּ̀רִי גַפְנָהּ על של חו״ל: ו̀עַל פּ̀רִי הַגֶּֽפֶן
על של א״י: ו̀עַל פֵּרוֹתֶֽיהָ על של חו״ל: ו̀עַל הַפֵּרוֹת
ברכות הנהנין
האוכל מאפים שברכתם מזונות, יברך:
בָּרוּךְ אַתָּה י̌הֹוָה+++, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי מ̀זוֹנוֹת:
השותה יין או מיץ ענבים, יברך:
בָּרוּךְ אַתָּה י̌הֹוָה+++, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פּ̀רִי הַגֶּֽפֶן:
האוכל מפירות העץ, יברך:
בָּרוּךְ אַתָּה י̌הֹוָה+++, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פּ̀רִי הָעֵץ:
האוכל מפירות האדמה, יברך:
בָּרוּךְ אַתָּה י̌הֹוָה+++, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פּ̀רִי הָאֲדָמָה:
האוכל מאכל שברכתו שהכל, או השותה משקה (מלבד היין), יברך:
בָּרוּךְ אַתָּה י̌הֹוָה+++, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ:
ברכת בורא נפשות
לאחר שאכל או שתה פירות, מאכלים (מלבד מזונות או פירות משבעת המינים) או משקאות (מלבד היין), לאחר שאכל כזית או שתה רביעית, יברך:
בָּרוּךְ אַתָּה י̌הֹוָה+++, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא נ̀פָשׁוֹת רַבּוֹת ו̀חֶסְרוֹנָן עַל כׇּל־מַה־שֶּׁבָּרָֽאתָ ל̀הַחֲיוֹת בָּהֶם נֶֽפֶשׁ כׇּל־חָי, בָּרוּךְ חַי הָעוֹלָמִים.
ברכות הריח
בָּרוּךְ אַתָּה י̌הֹוָה+++, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עֲצֵי ב̀שָׂמִים:
בָּרוּךְ אַתָּה י̌הֹוָה+++, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עִשְׂבֵּי ב̀שָׂמִים:
בָּרוּךְ אַתָּה י̌הֹוָה+++, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי ב̀שָׂמִים:
האוכל פרי חדש, או הלובש בגד חדש, יברך:
בָּרוּךְ אַתָּה י̌הֹוָה+++, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָֽנוּ ו̀קִיּ̀מָֽנוּ ו̀הִגִּיעָֽנוּ לַזּ̀מַן הַזֶּה: