תליך. חרבך, שדרך לתלותה: שא נא. לשון השחזה, כאותה ששנינו (ביצה כח.), אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חברתה, חדד סכינך ושחוט יפה ס שלא תאכילני נבלה (ב"ר סה, יג.). וצודה לי. מן ההפקר, ע ולא מן הגזל:
תליך. חרבך, שדרך לתלותה: שא נא. לשון השחזה, כאותה ששנינו (ביצה כח.), אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חברתה, חדד סכינך ושחוט יפה ס שלא תאכילני נבלה (ב"ר סה, יג.). וצודה לי. מן ההפקר, ע ולא מן הגזל: