ויצא יעקב. על ידי שבשביל שרעות בנות כנען בעיני יצחק אביו הלך עשו אל ישמעאל, הפסיק הענין בפרשתו של יעקב, וכתיב וירא עשו כי ברך וגו', ומשגמר, חזר א לענין הראשון: ויצא. לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה, ב ולמה הזכיר יציאתו, אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, ג שבזמן שהצדיק בעיר, הוא הודה, ד הוא זיוה, הוא הדרה, יצא משם, פנה הודה, ה פנה זיוה, פנה הדרה. וכן ותצא מן המקום (רות א, ז.), ו האמור בנעמי ורות: וילך חרנה. יצא ללכת ז לחרן: