ויקרבו ימי ישראל למות. כל מי שנאמר בו קריבה ד למות, לא הגיע לימי אבותיו (ב"ר שם ג.), (יצחק חי ק"פ ויעקב קמ"ז, בדוד נאמר קריבה, אביו חי ת' שנים והוא חי ע'): ויקרא לבנו ליוסף. למי שהיה יכולת בידו לעשות (ב"ר שם ה.): שים נא ידך. ה והשבע: חסד ואמת. חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת, שאינו מצפה ו לתשלום גמול: אל נא תקברני במצרים. סופה להיות עפרה כנים (ומרחשין תחת גופי,) ושאין מתי חוצה לארץ חיים אלא בצער גלגול מחילות, ושלא יעשוני מצרים ז עבודת אלילים, ב"ר (שם):