יז בְּשָׁבוּעוֹת תק"ע הָיָה בְּאוּמֶין בִּתְחִלַּת כְּנִיסָתוֹ לְשָׁם וְלֹא אָמַר תּוֹרָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם-טוֹב.
אַחַר-כָּךְ אָמַר לָנוּ בְּדֶרֶךְ הֲלָצָה: אַתֶּם אֵינְכֶם כָּל כָּךְ חוֹטְאִים שֶׁאֹמַר לָכֶם תּוֹרָה. וְסִיֵּם אַחַר-כָּךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי יֵשׁ כַּמָּה תּוֹרוֹת שֶׁנַּעֲשִׂים עַל-יְדֵי חֲטָאִים דַּיְקָא, כְּגוֹן פָּרָשַׁת הָעֵגֶל וְכַיּוֹצֵא, שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבְּאוֹתָן הַפָּרָשִׁיּוֹת נַעֲשׂוּ עַל-יְדֵי חֲטָאִים. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אִלְמָלֵי לֹא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה לָהֶם רַק הַסֵּפֶר תּוֹרָה וְסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ" (נדרים כב:). כִּי שְׁאָרֵי נְבִיאִים וּכְתוּבִים לֹא נַעֲשׂוּ רַק עַל-יְדֵי שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל וְהֻצְרְכוּ לְהוֹכִיחָם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִּׁ"י שָׁם. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי הַחֲטָאִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל נַעֲשׂוּ תּוֹרוֹת שְׁלֵמוֹת, דְּהַיְנוּ כָּל סִפְרֵי נְבִיאִים וּכְתוּבִים: