יט לֵיל שַׁבָּת פָּרָשַׁת חֻקַּת וּבָלָק י"ב תַּמּוּז תק"ע,
סִפֵּר עַל הַשֻּׁלְחָן מֵעִנְיָנָיו, וְתָמַהּ עַל עַצְמוֹ עַל שֶׁעוֹשֶׂה תָּמִיד דְּבָרִים מְשֻׁנִּים וְנִפְלָאִים מִדַּעַת בְּנֵי אָדָם, עַל אֲשֶׁר הוּא תָּמִיד נָע וָנָד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וּמַה הָיָה חָסֵר לוֹ בְּמֶעדְוֶועדִוְוקֶע? הָיָה רָאוּי לוֹ לֵישֵׁב שָׁם תָּמִיד, כִּי שָׁם הָיָה יוֹשֵׁב בְּשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט. וְהוּא לֹא רָצָה לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, וְנָסַע מִשָּׁם וְקָבַע דִּירָתוֹ בִּזְלַאטִיפָּאלְיֶע, וְהָיָה לוֹ שָׁם מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל וְיִסּוּרִים גְּדוֹלִים מְאֹד, וְנָסַע מִשָּׁם וְקָבַע דִּירָתוֹ בִּבְּרֶסְלֶב. אַחַר כָּךְ בָּזֶה הַקַּיִץ נָסַע מִבְּרֶסְלֶב וְקָבַע דִּירָתוֹ בְּאוּמֶין. וְעַל-כָּל-פָּנִים מֵאַחַר שֶׁבָּא לְאוּמֶין הָיָה רָאוּי לוֹ לִבְחֹר דִּירָתוֹ אֵצֶל אִישׁ הָגוּן, וְהוּא בָּחַר לוֹ אַכְסַנְיָא שָׁם וְכוּ'.
וְהָיָה קוֹרֵא תֵּמַהּ עַל עַצְמוֹ עַל שֶׁעוֹשֶׂה דְּבָרִים מְשֻׁנִּים וְנִפְלָאִים כָּאֵלֶּה וְכוּ'. עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לוֹ: הֲלֹא מִפְּנֵי מָה נָשָׂא מֹשֶׁה אִשָּׁה מִבְּנוֹת יִתְרוֹ דַּיְקָא. [וְכַוָּנָתִי הָיָה פָּשׁוּט כִּי כָּךְ הוּא מִנְהֲגֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְחַבֵּר שְׁנֵי הֲפָכִים, כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֻצְרַךְ לְהִתְחַבֵּר וּלְהִתְחַתֵּן עִם יִתְרוֹ דַּיְקָא, שֶׁהָיָה וְכוּ' כְּמוֹ כֵן הוּא מֻכְרָח לְהִתְחַבֵּר עִם אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה וְכוּ' וְהָבֵן].
אַחַר-כָּךְ עָנָה וְאָמַר לְהָעוֹלָם שֶׁיָּשְׁבוּ עַל הַשֻּׁלְחָן: הַשְׁמַעְתֶּם מַה שֶּׁהִקְשָׁה? הֲלֹא הִקְשָׁה קֻשְׁיָא גְּדוֹלָה. עָנָה וְאָמַר: אֵין אַתֶּם רְאוּיִים כְּלָל לְעֵדוּת. וְלֹא הֵבַנְנּוּ מָה עִנְיָן הָעֵדוּת. וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה לְזִכָּרוֹן, כִּי יֹאמַר עַל-זֶה תֵּרוּץ, אַךְ לְעֵת עַתָּה הָיָה צָרִיךְ לִקַּח אֶתְכֶם לְעֵדוּת אַךְ וְכוּ'. וְאָמַר: הֲלֹא בְּלֹא זֶה אִי אֶפְשָׁר לִכְתֹּב עַכְשָׁו, אַךְ מִסְּתָמָא תִּזְכְּרוּ זֹאת.
גַּם בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר סִפֵּר עוֹד מִזֶּה, מֵעִנְיַן הַקֻּשְׁיָא הַנַּ"ל, וְחָזַר וְאָמַר שֶׁהִקְשֵׁיתִי קֻשְׁיָא גְּדוֹלָה מְאֹד. וְאָמַר, הֲיָדַעְתָּ תֵּרוּץ. וְאָמַרְתִּי שֶׁאֶצְלִי אֵינוֹ קָשֶׁה כְּלָל עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְאָמַר אִם-כֵּן אַתָּה מְתָרֵץ קֻשְׁיָא בְּקֻשְׁיָא אַחֶרֶת, וְאָמַר שֶׁכִּוַּנְתִּי עִנְיַן מַחֲשַׁבְתּוֹ. כִּי הוּא הוֹלֵךְ עִם עִנְיָן זֶה כַּמָּה זְמַן שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל לֵידַע תֵּרוּץ עַל עִנְיָן זֶה, וְעַכְשָׁו הִקְשָׁה הוּא קֻשְׁיָא זוֹ [כָּךְ אָמַר בִּפְנֵי הָעוֹלָם עָלַי]. וְאַתֶּם אֵינְכֶם יוֹדְעִים כְּלָל הָעִנְיָן, רַק בְּעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבָה זוֹ אֲנִי הוֹלֵךְ זְמַן רַב. וּכְבָר הִתְפַּלַּלְתִּי הַרְבֵּה עַל-זֶה, וְלֹא בִּלְבַד הַתְּפִלּוֹת שֶׁהַכֹּל מִתְפַּלְּלִים, הַיְנוּ שַׁחֲרִית מִנְחָה וְעַרְבִית, רַק חוּץ מִזֶּה כַּמָּה וְכַמָּה תְּפִלּוֹת הִתְפַּלַּלְתִּי עַל זֶה, כִּי הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיּוֹדִיעוּ לִי עִנְיָן זֶה מִן הַשָּׁמַיִם, דְּהַיְנוּ שֶׁאֶשְׁמַע קוֹל וְדִבּוּר מִן הַשָּׁמַיִם לַהֲשִׁיבֵנִי עַל עִנְיָן זֶה. אֲבָל עַל-יְדֵי בְּנֵי אָדָם אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיָּשִׁיבוּ לוֹ. אַחַר-כָּךְ הִנִּיחַ וְהֵקֵל בַּקָּשָׁתוֹ, וּבִקֵּשׁ עַל-כָּל-פָּנִים שֶׁיּוֹדִיעוּ לוֹ עַל-יְדֵי שָׁלִיחַ. אַחַר-כָּךְ בִּקֵּשׁ שֶׁעַל-כָּל-פָּנִים יוֹדִיעוּ לוֹ עַל-יְדֵי חַיּוֹת וְעוֹפוֹת, אֲבָל עַל-יְדֵי בְּנֵי אָדָם אֵינוֹ רוֹצֶה, וַעֲדַיִן לֹא הוֹדִיעוּ לוֹ. וְאָמַר לָנוּ אַתֶּם אֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה מְאֹד וְאֵין לִי עִם מִי לְדַבֵּר. אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן, "אַף עַל פִּי דְּאִיהוּ לָא חָזֵי מַזְלֵיהּ חָזֵי" (מגילה ג'). אַחַר-כָּךְ אָמַר אֲנִי מְקַבֵּל לְעֵדִים אֶת וְכוּ'. וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "אִיךְ בַּגְרִיס מִיךְ מִיט אַיֶיערֶע". וְלֹא סִיֵּם.
וְנִרְאֶה הַכַּוָּנָה שֶׁלּוֹ הָיְתָה עִם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּנוּ. וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, דִּבֵּר עוֹד מִזֶּה הַרְבֵּה עַל הַשֻּׁלְחָן בְּלֵיל שַׁבָּת וּבְיוֹם שַׁבָּת, וְהִפְלִיג מְאֹד בְּעִנְיַן הַקֻּשְׁיָא הַנַּ"ל וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים: