לה בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה דִּבֵּר עִמָּנוּ מֵהָרַב מִבְּרֶסְלֶב שֶׁלֹּא הָיָה עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה אָז בְּאוּמֶין, וְאָמַר לָנוּ, מָה אֹמַר לָכֶם אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה, הַיְנוּ לִהְיוֹת אֶצְלִי עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. אַף-עַל-פִּי שֶׁשְּׁאָר צַדִּיקִים אֵינָם אוֹמְרִים כָּךְ, כִּי אֶצְלָם אֵינוֹ חִיּוּב גָּדוֹל כָּל כָּךְ לִהְיוֹת אֶצְלָם עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, הֲרֵי עוֹד קֻשְׁיָא אַחַת [כְּלוֹמַר בְּלֹא זֶה כְּבָר מַקְשִׁים עָלָיו קֻשְׁיוֹת הַרְבֵּה תָּמִיד, וְיִהְיֶה קָשֶׁה עָלָיו עוֹד קֻשְׁיָא זוֹ גַּם-כֵּן, מַה שֶּׁהוּא מַזְהִיר בְּיוֹתֵר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה דַּיְקָא יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַגְּדוֹלִים].
וְאָמַר שֶׁכָּל עִסְקוֹ הוּא רַק רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וְהִפְלִיג אָז מְאֹד מְאֹד לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה (וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "וָואס זָאל אִיךְ אַייךְ זָאגִין קַיין גְרֶעסֶערְס דֶער פוּן אִיז נִיט פַארְהַנְדְן, אַי אַנְדֶערֶי זָאגִין נִיט אַזוֹי, נַא אִיז נָאךְ אַקַשְׁיֶא, גָּאר מַיין זַאךְ אִיז רֹאשׁ-הַשָּׁנָה") [מָה אוֹמַר לָכֶם, דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה אֵין. אַי, [מַדּועַ] אֲחֵרִים אֵינָם אוֹמְרִים כַּךְ? נוּ זֶה עוֹד קֻשְׁיָא. כָּל עִנְיָנִי הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה]. גַּם כְּבָר אָמַר: "אוֹיף רֹאשׁ-הַשָּׁנָה דַארְפְן אַלֶע זַיין" [עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כֻּלָּם צְרִיכִים לִהְיוֹת].
וְכָל זֶה הָיָה בְּאוּמֶין בָּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן שֶׁאָז דִּבֵּר עִמָּנוּ זֹאת. וְגַם מִכְּבָר דִּבֵּר עִמָּנוּ הַרְבֵּה, שֶׁהוּא מַזְהִיר וּמְצַוֶּה לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמֹעַ וּלְצַיֵּת אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וְאָמַר שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כְּרוּז וְכוּ', כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן ת"ג). וְדִבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה כַּמָּה פְּעָמִים: