לד כָּל יְמֵי הַקַּיִץ הַנַּ"ל הָיָה מְצַפֶּה מְאֹד שֶׁנִּהְיֶה שָׁם בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, כִּי הָעִקָּר הוּא אֶצְלוֹ רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְאָמַר שֶׁכָּל עִסְקוֹ הוּא רֹאשׁ-הַשָּׁנָה.
וּבִימֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת נִתְקַבְּצוּ לְשָׁם גַּם-כֵּן הַרְבֵּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ, וְהָיוּ סְבוּרִים שֶׁיֹּאמַר תּוֹרָה כַּאֲשֶׁר הָיָה מִנְהָגוֹ בְּכָל חַג הַשָּׁבוּעוֹת, אֲבָל לֹא אָמַר אָז שׁוּם תּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת הַנַּ"ל, וְאָמַר אָז, שֶׁאֵין אַתֶּם חוֹטְאִים כָּל כָּךְ כַּמְבֹאָר לְעֵיל (סימן ר"ב).
אֲבָל בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה אָמַר תּוֹרָה נִפְלָאָה שָׁם בְּאוּמֶין, וְהִיא "תִּקְעוּ" (בלקוטי תנינא סימן ח'), הַמַּתְחִיל: "אַף עַל פִּי שֶׁתּוֹכָחָה דָּבָר גָּדוֹל". וּבְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּיוֹם א', שֶׁחָל אָז בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, אַחַר אֲכִילַת סְעֻדַּת שַׁחֲרִית שֶׁאָז הָיָה דַּרְכּוֹ לְהַתְחִיל לְהָכִין עַצְמוֹ לוֹמַר תּוֹרָה, כִּי אֲמִירַת הַתּוֹרָה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה וּבְשָׁבוּעוֹת הָיְתָה תָּמִיד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי, הַיְנוּ שֶׁהִתְחִיל בְּסוֹף יוֹם א' דְּיוֹם-טוֹב וְנִמְשַׁךְ הַרְבֵּה לְתוֹךְ לֵיל ב'.
וְאָז בְּאוֹתוֹ רֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּעֵת שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהָכִין עַצְמוֹ לוֹמַר תּוֹרָה. הִתְחִיל לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו חֳלִי הַהוּסְט בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד, וְהִתְחִיל לִפְלֹט דָּם הַרְבֵּה עַל-יְדֵי הַהוּסְט מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵּן זְמַן רַב. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁהַהוּסְט לֹא פָּסַק מִמֶּנּוּ כָּל יְמֵי חָלְיוֹ, שֶׁנִּמְשַׁךְ יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ שָׁנִים, אֲבָל לֹא הָיָה הַהוּסְט כִּי-אִם עִם לֵחוֹת, אֲבָל לֹא עִם דָּם. וְהִתְגַּבֵּר עָלָיו הַהוּסְט עִם יְצִיאַת דָּם הַרְבֵּה מְאֹד, וְהָיָה פּוֹלֵט דָּם הַרְבֵּה, כְּמוֹ קִלּוּחַ מַיִם מַמָּשׁ. אֲשֶׁר לֹא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר, כִּי נִתְמַלְאוּ כַּמָּה כֵּלִים מִדָּמוֹ. וְהָיָה לוֹ הֲקָאוֹת הַרְבֵּה, וְאָמַר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיוּ לוֹ הֲקָאוֹת כִּי-אִם אָז בְּאוֹתוֹ הָעֵת. וְתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַחוֹלַאַת אָז הָיָה בְּלִי שִׁעוּר עַד שֶׁכִּמְעַט הָיָה נִסְתַּלֵּק אָז. וְנִמְשַׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לַיְלָה, וְנִמְשַׁךְ גַּם לְתוֹךְ הַלַּיְלָה אֵיזֶה שָׁעוֹת.
וַאֲנַחְנוּ כְּבָר הָיִינוּ עוֹמְדִים מוּכָנִים בְּבַיִת אַחֵר, וְהָיִינוּ מְצַפִּים שֶׁיִּכְנֹס וְיֹאמַר תּוֹרָה. וְהָיִינוּ שָׁם אֲנָשִׁים רַבִּים מְאֹד כַּמָּה מֵאוֹת אֲנָשִׁים, הֵן אוֹרְחִים אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהָיוּ אָז רַבִּים מְאֹד כַּמָּה מֵאוֹת, חוּץ שְׁאָר אַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁבָּאוּ גַּם-כֵּן לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ. וְהָיָה עֵינֵינוּ כָּלוֹת כָּל הַיּוֹם שֶׁיִּכְנֹס, וְהָיָה שָׁם דֹּחַק גָּדוֹל שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לִסְבֹּל, וְכִמְעַט הָיְתָה סַכָּנוֹת נְפָשׁוֹת מִגֹדֶל הַדֹּחַק, וְנִמְשַׁךְ לְתוֹךְ הַלַּיְלָה וַעֲדַיִן לֹא נִכְנַס מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַחוֹלַאַת מְאֹד.
אַחַר-כָּךְ שָׁלַח לִקְרא אוֹתִי וּבָאתִי אֵלָיו, וּכְבָר הָיוּ נֵרוֹת דּוֹלְקִים בְּחַדְרוֹ, וּקְצַת אֲנָשִׁים עוֹמְדִים לְפָנָיו, הַיְנוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָחִיו רַבִּי יְחִיאֵל זַ"ל וְעוֹד מְעַט אֲנָשִׁים. וְשָׁאַל אוֹתִי מַה לַּעֲשׂוֹת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לוֹמַר תּוֹרָה. וְהִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר עִמּוֹ: הֲלֹא גַּם כְּשֶׁבָּאתֶם מִלֶעמְבֶּרְג הָיָה גַּם-כֵּן בִּלְתִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע שֶׁתֹּאמְרוּ אָז תּוֹרָה, כִּי גַּם אָז הָיָה חַלָּשׁ מְאֹד, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אֲמַרְתֶּם תּוֹרָה אָז הַרְבֵּה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וְעוֹד כַּיּוֹצֵא בָּזֶה דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ.
עָנָה וְאָמַר: אִם-כֵּן אֶמְסֹר נַפְשִׁי. וְהֵרִים יָדָיו כִּמְדַבֵּר הֲרֵינִי מוּכָן לִמְסֹר נַפְשִׁי בִּשְׁבִיל לוֹמַר תּוֹרָה. וְשָׁלַח אוֹתִי לַעֲשׂוֹת לוֹ מָקוֹם שָׁם לְהַעֲמִיד הַכִּסֵּא סָמוּךְ לַפֶּתַח. כִּי אוּלַי יִהְיֶה הַהֶכְרֵחַ לְהוֹצִיאוֹ בָּאֶמְצַע חַס וְשָׁלוֹם, וְכֵן עָשִׂינוּ.
וְאַחַר-כָּךְ נִכְנַס בַּחֲלִישׁוּת גָּדוֹל מְאֹד, וְעָלָה וְיָשַׁב עַל הַכִּסֵּא הַגָּבוֹהַּ שֶׁעָשׂוּ בִּשְׁבִיל אֲמִירַת הַתּוֹרָה וְיָשַׁב קְצָת. וְאַחַר-כָּךְ אָמַר תּוֹרָה נִפְלָאָה הַנַּ"ל בְּקוֹל נָמוּךְ. וּכְשֶׁהִתְחִיל לוֹמַר לֹא הָיָה שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע שֶׁיּוּכַל לְסַיֵּם, כִּי כִּמְעַט לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְדַבֵּר אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד מֵעֹצֶם חֲלִישׁוּתוֹ, מִכָּל-שֶׁכֵּן לוֹמַר תּוֹרָה גָּבוֹהַּ וּגְדוֹלָה כָּזוֹ. אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה בְּעֶזְרוֹ, וְגָמַר כָּל הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם עַד הַסּוֹף. רַק סִיּוּם הַפֵּרוּשׁ עַל הַפָּסוּק "תִּקְעוּ" לֹא אָמַר אָז, רַק אַחַר יוֹם-כִּפּוּר.
גַּם הָיָה שָׁם דֹּחַק גָּדוֹל וְרַעַשׁ גָּדוֹל בְּעֵת אֲמִירַת הַתּוֹרָה, כִּי מִגֹדֶל רִבּוּי הָעָם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַשְׁקִיטָם לְגַמְרֵי, מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵּן בְּשׁוּם פַּעַם. כִּי תָּמִיד בְּכָל עֵת שֶׁאָמַר תּוֹרָה, הָיוּ שׁוֹתְקִים וְשׁוֹקְטִים כֻּלָּם כַּנָּהוּג, אֲבָל אָז אַף-עַל-פִּי שֶׁהִשְׁקִיטוּם וְהִשְׁתִּיקוּ אוֹתָם בִּתְחִלָּה כַּנָּהוּג, אַף עַל-פִּי-כֵן בְּכָל פַּעַם נִתְעוֹרְרוּ בְּאֶמְצַע מֵעֹצֶם הַדֹּחַק שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לִסְבֹּל. וְכַמָּה אֲנָשִׁים הָיוּ בְּסַכָּנָה אָז וְכִמְעַט שֶׁנָּפְלוּ חַלָּשׁוֹת וְיָצְאוּ בִּמְהֵרָה לַחוּץ. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן זָכִינוּ שֶׁגָּמַר אָז כָּל הַתּוֹרָה בַּאֲרִיכוּת גָּדוֹל מְאֹד, אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה זֹאת: