יד בְּסֻכּוֹת תקס"ח בְּעֵת שֶׁהִתְחִיל אֶצְלוֹ חֹלִי הַהוּסְט, קֹדֶם שֶׁנָּסַע לְלֶעמְבֶּרְג, אָז נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁשָּׁאַל: תֵּבַת "הוּסְט" מַה הִיא בִּלְשׁוֹן נָכְרִים? וּבִתְחִלָּה לֹא הֵבִינוּ כַּוָּנָתוֹ. וְאַחַר-כָּךְ דִּבֵּר מִזֶּה, שֶׁבִּלְשׁוֹנָם "אֻשְׁפִּיזָא" (גַּאסְט) [אוֹרֵחַ] נִקְרָא "הוּסְט", וְשׁוּב לֹא דִּבֵּר בְּעִנְיָן זֶה. וְהִזְכִּיר אָז מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁהָיוּ רְגִילִים לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "רַבִּי אֲבָהוּ כַּד הֲוֵי מִשְׁתָּעֵי בִּלְשׁוֹן חָכְמָה" וְכוּ' (עירובין נ"ד), וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.
וְהַנִּרְאֶה הָיָה, שֶׁרָמַז בְּשִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְעִנְיַן הָאֻשְׁפִּיזִין עִלָּאִין שֶׁנִּכְנְסוּ אֶל הַסֻּכָּה, וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה. כִּי זֶה יָדוּעַ לָנוּ כְּבָר, וְהוּא כְּלָל גָּדוֹל, שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּבְכָל הַלְּשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִם יְכוֹלִים לִמְצֹא אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בִּדְבָרָיו זַ"ל בִּסְפָרָיו כַּמָּה פְּעָמִים. וּכְמוֹ שֶׁמֵּבִיא מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מנחות לד:): "טַט בְּכַתְּפִי שְׁתַּיִם פַּת בְּאַפְרִיקֵי שְׁתַּיִם" וְכוּ'.
וְעֹצֶם גְּדֻלַּת הַשָּׂגַת רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעִנְיָן זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲרִיךְ וּלְסַפֵּר, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁזָּכִינוּ לִרְאוֹת וּלְהָבִין בְּדַעְתֵּנוּ. כִּי רָאִינוּ בְּחוּשׁ מַמָּשׁ, שֶׁאֶצְלוֹ הָיָה כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ פָּתוּחַ וּמְגֻלֶּה, וְהָיָה רוֹאֶה בְּכָל דָּבָר הִתְלַבְּשׁוּת חִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁהָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת תּוֹרוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ וּלְסַפֵּר מִזֶּה לְמִי שֶׁלֹּא זָכָה לִרְאוֹת זֹאת בְּעֵינָיו. וְאִם תִּזְכֶּה לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת וְתִזְכֶּה לְהַעֲמִיק עִיּוּנְךָ בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, תִּזְכֶּה לְהָבִין קְצָת מִזֶּה: