יד בִּשְׁנַת תקס"ה עָשָׂה נִשּׂוּאִין לְבִתּוֹ מִרְיָם זַ"ל בִּקְהִלַּת-קֹדֶשׁ וָואלְטְשִׁיסְק. וּבַשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי הַחֲתֻנָּה שֶׁקּוֹרִין "פָארְשְׁפִּיל", שֶׁהָיָה בְּפָרָשַׁת נֹחַ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ חֶשְׁוָן, הָיָה מְרַקֵּד כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. וְרִקּוּדִין כָּאֵלּוּ לֹא נִרְאָה מִמֶּנּוּ בְּשׁוּם פַּעַם כְּמוֹתָם, כִּי אָז הָיָה מְרַקֵּד כִּמְעַט כָּל הַיּוֹם. וּמַה שֶּׁהָיָה אָז בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר.
בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית יָשַׁב אָז עִמָּנוּ, וְאָמַר לִזְכֹּר הַשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת זֶה. וְסִפֵּר אָז, שֶׁבְּאוֹתוֹ רֹאשׁ-הַשָּׁנָה נָתְנוּ לוֹ עֶקְסְפֶּענְס [הוֹצָאוֹת] אֶלֶף אֲדֻמִּים אַחַר כָּל הַהִצְטָרְכוּת. וְהָיָה בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה, וְהוּא אוֹהֵב תּוֹרָה מְאֹד, וְהָיָה שָׁם מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ שָׁם תּוֹרָה גָּבוֹהַּ מְאֹד, וְהָלַךְ לְשָׁם, וְעָמַד שָׁם שׁוֹמֵר עַל הַפֶּתַח וְלֹא הִנִּיחוֹ לִכְנֹס. וְנָתַן לוֹ הָאֶלֶף אֲדֻמִּים שֶׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחוּהוּ. וְהָיָה לוֹ שָׁם יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל עַל הָאֶלֶף אֲדֻמִּים שֶׁלֹּא לִתְּנֵם. וְגַם יוֹדֵעַ אֲפִלּוּ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיֵּשׁ שָׁם. וְנִכְנַס לְשָׁם וְשָׁמַע מַה שֶּׁשָּׁמַע. וּמַה שֶּׁשָּׁמַע בְּאוֹתוֹ הָעֵת, הַיְנוּ מַאֲמַר "חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם" (לקוטי א' סימן כ"ב), הוּא מֵאוֹתוֹ הַתּוֹרָה שֶׁל הַמָּקוֹם הַנַּ"ל, רַק הוּא מְעַט וּמִקְצָת וְכוּ'.
וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה: "וַ'יֹּאמֶר יְ'יָ סָ'לַחְתִּי כִּ'דְבָרֶיךָ רָאשֵׁי-תֵבוֹת כּוֹסִ"י", שֶׁנִּדְפַּס מִזֶּה רַק רָאשֵׁי פְרָקִים (סימן קע"ז בלקוטי א'). וַאֲנִי פָּסַקְתִּי אָז לוֹמַר קַדִּישׁ עַל אִמִּי זַ"ל. וְאָז אָמַר בְּהַתּוֹרָה "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא", כַּנִּדְפָּס בְּהָרָאשֵׁי פְרָקִים. וְגֹדֶל הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיָה אָז אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר, אַשְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה זֹאת.
בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת שָׁתָה מְעַט יַיִן מֵחֲמַת שִׂמְחַת הַנִּשּׂוּאִין כַּנָּהוּג, וְהָיָה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְרָקַד הַרְבֵּה, כִּמְעַט כָּל הַיּוֹם כַּנַּ"ל. וְאָז סָמַךְ עַצְמוֹ עַל רַבִּי יוּדְל וְרָקַד, וְהָיוּ מְזַמְּרִים אָז נִגּוּן נָאֶה וְהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל יִרְאָה, וְהוּא רָקַד עַל-יְדֵי זֶה הַנִּגּוּן. כִּי כֵן הָיָה דַּרְכּוֹ עַל-פִּי רֹב לְרַקֵּד עַל-יְדֵי נִגּוּן שֶׁל הִתְעוֹרְרוּת וְיִרְאָה. וְהַנִּגּוּן יָדוּעַ אֶצְלֵנוּ,
וְאָמַר אָז, שֶׁהַנִּגּוּן הַזֶּה הוּא נִגּוּן קְרִיאָה וּכְרוּז, שֶׁקּוֹרִין אוֹתָם עַל-יְדֵי נִגּוּן זֶה שֶׁיִּתְקַבְּצוּ כֻּלָּם עַל הַחֲתֻנָּה. הַיְנוּ שֶׁקּוֹרִין כָּל הַנְּשָׁמוֹת הַמֵּתִים, הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל מִשְׁפַּחְתּוֹ, שֶׁהֵם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ"ל, וּזְקֵנוֹ רַבִּי נַחְמָן זַ"ל, וְאִמּוֹ הַצַּדֶּקֶת זַ"ל, שֶׁכֻּלָּם יָבוֹאוּ עַל הַחֲתֻנָּה, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁבִּשְׁעַת הַחֲתֻנָּה מִתְקַבְּצִים כֻּלָּם (זוהר פנחס ריט:).
וְאָז הִתְפַּלֵּל מִנְחָה עִמָּנוּ יַחַד בַּמָּקוֹם שֶׁאָכַלְנוּ שָׁם סְעֻדַּת שַׁחֲרִית, הַיְנוּ בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ, וְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה חָגוּר בְּפַאטְשֵׁיילֶע [כְּעֵין מִטְפַּחַת] לְבַד. וְאַחַר-כָּךְ יָשַׁב עִמָּנוּ בְּשָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת כַּנַּ"ל. וְהִתְחִיל לְזַמֵּר בְּנֵי הֵיכָלָא וְכוּ', וְהָיָה הַשָּׁלֹשׁ-סְעֻדּוֹת בְּדֶרֶךְ שִׂמְחָה.
וְאָמַר אָז, מִי שֶׁיָּכוֹל לִשְׁתּוֹת יָכוֹל לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת ("אַז אַגוּטֶר יְהוּד טִיט אַטְרִינְק, וַויין קֶען עֶר מוֹחֵל עֲווֹנוֹת זַיין"). וְאָמַר כָּל הַתּוֹרָה "וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי וְכוּ' רָאשֵׁי-תֵבוֹת כּוֹסִי". וְאַחַר-כָּךְ בָּעֶרֶב, הִתְפָּאֵר שֶׁלֹּא הִשְׁתַּמֵּשׁ עֲדַיִן בִּזְכוּת אָבוֹת, וּמַה שֶּׁהָיָה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הָיָה אַדְּרַבָּא טוֹבָה לָהֶם.
וְדִבֵּר אֶחָד עִמּוֹ מִמ' וְאָמַר מִי יוֹדֵעַ מָה יִהְיוּ נַעֲשָׂה עִם מ':