כ קֹדֶם שֶׁנָּסַע לְבַּרְדִּיטְשׁוֹב קִבֵּץ מִנְיָן עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וְטָעַן לִפְנֵיהֶם עִם הַבַּעַל דָּבָר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב עִנְיָן זֶה עַל בֻּרְיוֹ. וְאָמַר, שֶׁמֵּאָז וָהָלְאָה כָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מַנִּיחַ עַצְמוֹ הַבַּעַל דָּבָר לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ לְקַלְקְלוֹ, וּמֵחֲמַת זֶה כָּבֵד מְאֹד לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהוּא מְצַוֶּה, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרוֹ.
וּמִי שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו הָיָה רוֹאֶה קְצָת מֵעִנְיָן זֶה. וְלֹא הָיָה לְרַבֵּנוּ זַ"ל שׁוּם מְנוּחָה כָּל יָמָיו, אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת. כִּי תָּמִיד הָיָה לוֹחֵם מִלְחֶמֶת הַשֵּׁם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע וְכוּ'. שֶׁאֲנִי זָקֵן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְכוּ'.
מֵעִנְיַן הַזָּקֵן הַנַּ"ל, מְרֻמָּז בְּהַתּוֹרָה "דַּע שֶׁיֵּשׁ אֲרִיךְ אַנְפִּין בַּקְּלִפָּה" (לקוטי מוהר"ן סימן רמ"ב), וּבְהַתּוֹרָה "וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי" (לקוטי תנינא, סימן ד'), בְּעִנְיַן "וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ". וְאָמַר אָז בְּפֵרוּשׁ אַחַר אֲמִירַת הַתּוֹרָה: "אִיךְ האבּ אִים אָן גִינֶעמִין פַאר דֶעם זֵיידֶען" [אֲנִי הֶחֱזַקְתִּי אוֹתוֹ בִּ'זְקָנוֹ']. וּבְהַתּוֹרָה "וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָנוּ" (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רנ"א), וְעוֹד בִּשְׁאָר מַאֲמָרִים. גַּם עַיֵּן בְּהַמַּעֲשֶׂה מִזְּבוּב וְעַכָּבִישׁ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת.
וְאָמַר כְּבָר, שֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם הַבָּא שְׂחוֹק נָאֶה עִם הַזָּקֵן. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "סֶע וֶועט מִיט אִים זַיין אַ שיין שְפִּילִיכְעל אוֹף יֶענֶער וֶועלְט" [יהיה איתו שחוק נאה בעולם הבא]. בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר הִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים, וְלִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל.
(אָמַר הַמַּעֲתִיק: שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אֶחָד נִתְוַעֲדוּ יַחַד רַבֵּנוּ זַ"ל עִם הַזָּקֵן הַנַּ"ל, כִּי הָעוֹלָם רָצוּ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. וְאָמַר הַזָּקֵן לְרַבֵּנוּ זַ"ל: הֲיִתָּכֵן שֶׁאִישׁ זָקֵן כָּמוֹנִי שֶׁאֵין לִי שִׁנַּיִם, יִרְצֶה בְּמַחֲלֹקֶת? וְלָקַח אֶצְבַּע שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְהִכְנִיס לְתוֹךְ פִּיו וְהֶרְאָה לוֹ שֶׁאֵין לוֹ שִׁנַּיִם. רַק אֶשְׁאַל מִכֶּם כַּמָּה דְבָרִים אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם: אֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁאֲמַרְתֶּם שֶׁיֵּשׁ עִיר זְלַאטִיפָּאלְיֶע עַל הַשָּׁמַיִם? אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל: הֲלֹא זֶה מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּפֵרוּשׁ: "עָרִים גְּדוֹלוֹת וּבְצוּרוֹת בַּשָּׁמַיִם" - כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ עָרִים לְמַטָּה, כָּךְ יֵשׁ עָרִים לְמַעְלָה.
וְאַחַר-כָּךְ שָׁאַל אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל: אֱמֶת שֶׁאֲמַרְתֶּם שֶבִּזְלַאטִיפָּאלְיעֶ אַתֶּם מְתַקְּנִים הַחֵטְא שֶׁל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט? הֵשִׁיב: אֱמֶת. וְאָמַר לוֹ הָעִנְיָן הַמְּבֹאָר (לקוטי תנינא, סימן ס"ד), שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם מִתִּקּוּן חֵטְא עֲבוֹדָה זָרָה, לְכַפֵּר עַל "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" עַל-יְדֵי "אֵלֶּה מַסְעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְכוּ', וְשָׁם מוּבָן זֶה בְּרֶמֶז. אַחַר-כָּךְ שָׁאַל לוֹ עוֹד: אֱמֶת שֶׁאֲמַרְתֶּם שֶּׁהְיִיתֶם בַּהֵיכַל שֶׁל מָשִׁיחַ? הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל: וּמַה בְּכָךְ? וְכִי אַתֶּם הֱיִיתֶם שָׁם וְלֹא מְצָאתֶם אוֹתִי?! רַק מֵחֲמַת שֶׁאַתֶּם שׁוֹאֲלִים אוֹתִי, אִם תֵּלְכוּ עִמִּי לְבֵיתִי לִשְׁתּוֹת עִמִּי טֵייא אוֹ קַאוֶוע בְּיַחַד, וְתוֹדִיעוּ לְהָעוֹלָם שֶׁאַתֶּם חוֹזְרִים מִדִּבְרֵיכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם וְאַתֶּם מִתְחָרְטִים עַל הַמַּחֲלֹקֶת, אַסְבִּיר לָכֶם טַעְמוֹ וְעִנְיָנוֹ שֶׁל דָּבָר.
הֵשִׁיב לוֹ הַזָּקֵן הַנַּ"ל: אֵלֵךְ מִקֹדֶם לְבֵיתִי, וְאַחַר-כָּךְ אֵלֵךְ אֶצְלְכֶם. וּכְשֶׁהָלַךְ לוֹ הַזָּקֵן מִן רַבֵּנוּ זַ"ל, שָׁמַע רַבֵּנוּ זַ"ל אֵיךְ שֶׁאָמַר: וְכִי אֵיזֶה פָּנִים יִהְיוּ לִי בִּפְנֵי הַנְּגִידִים, אִם אֵלֶךְ אֶצְלוֹ וְאֶעֱשֶׂה שָׁלוֹם עִמּוֹ וְכוּ'. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל: אִם הָיָה מִתְּחִלָּה הוֹלֵךְ לְבֵיתִי כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי לוֹ, אֶפְשָׁר הָיָה לִי שָׁלוֹם עִמּוֹ, אֲבָל עַכְשָׁו לֹא יִהְיוּ לִי שָׁלוֹם עִמּוֹ וְיַחְזִיק בַּמַּחְלֹקֶת, רַק אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין אֲנִי מִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ כְּלָל, כִּי הֲלֹא כְּבָר הֶרְאָה לִי שֶׁאֵין לוֹ שִׁנַּיִם (אָמַר הַמַּעֲתִיק: עַיֵּן בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַזְּבוּב וְהָעַכָּבִישׁ הַשַּׁיָּכָה לְעִנְיָנֵנוּ כַּנַּ"ל, מְבֹאָר שָׁם, שֶׁהַשּׂוֹנְאִים שֶׁל הָהָר, קֹדֶם שֶׁרָצוּ לַעֲלוֹת עַל הָהָר הָיוּ נוֹפְלִים לָהֶם הַשִּׁנַּיִם וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת).
אָמַר: יֵשׁ לִי שׂוֹנֵא כָּזֶה, שֶׁלֹּא מְקָרֵר אַפּוֹ וַחֲמָתוֹ מִמֶּנִּי בְּאֹפֶן אַחֵר, רַק כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת דָּמִי ("אִיךְ האבּ אַזוֹי אַ שׂוֹנֵא וָואס עֶר קִילְט זִיךְ אַנְדֶערְשׁ נִיט אִין מִיר, סַיידִין עֶר זֶייט מַיין בְּלוּט"). וְלֹא גִלָּה מִי הוּא הַשּׂוֹנֵא הַזֶּה. וְזֶה אָמַר בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן, אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה "תִּקְעוּ תּוֹכָחָה" (לקוטי תנינא, סימן ח'), שֶׁאָז יָצָא מִמֶּנּוּ דָּמִים הַרְבֵּה, כִּמְבֹאָר בְּסֵפֶר 'חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן' וִ'ימֵי מוֹהֲרַנַ"ת'.
כ-ב כְּשֶׁהִתְחִיל הַזָּקֵן הַנַּ"ל לַחֲלֹק עָלָיו, אָמַר: יָדַעְתִּי שֶׁיַּעֲמֹד עָלַי הַסָּ"מֶ וְחֵילוֹתָיו, אֲבָל תְּמִיָה לִי עַל שֶׁמָּסְרוּ זֹאת לְיָדוֹ. וְאָמַר אָז דִּבְרֵי צַחוּת. כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: מוּטָב שֶׁיַּפִּיל אָדָם עַצְמוֹ לְגוֹב הָאֲרָיוֹת וְאַל יֻמְּסַר בְּיַד שׂוֹנְאָיו, אֲבָל מַה עוֹשִׂין כְּשֶׁהַשּׂוֹנֶא בְּעַצְמוֹ הוּא אַרְיֵה? וְאַחַר-כָּךְ אָמַר, שֶׁזֶּה פֵּרוּשׁ: "וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי". כִּי לִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ: הֲלֹא דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, יָדַע שֶׁשָּׁאוּל הוּא שׂוֹנְאוֹ, וְאֵיךְ יִרְצֶה לִרְאוֹת בְּנִקְמָתוֹ, הֲלֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָמַר לוֹ: אִלְמָלֵא אַתָּה שָׁאוּל וְהוּא דָוִד אִבַּדְתִּי כַּמָּה דָוִד מִפָּנָיו וְכוּ' (מועד קטן טז:). אַךְ כָּךְ אָמַר דָּוִד: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן לִי עֵינַיִם שֶׁאוּכַל לִרְאוֹת בְּשׂוֹנְאִי אֵיךְ הוּא עוֹמֵד עַכְשָׁו, בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה הוּא עוֹמֵד עַכְשָׁו, וְעַל יְדֵי זֶה אֵדַע בְּבֵרוּר מַדְרֵגָתִי.
וְאָמַר אָז בְּדֶרֶךְ צַחוּת: אַךְ רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת וְכוּ' וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם. וְאָמַר שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא יִהְיֶה צְחוֹק נָאֶה עִמּוֹ ("אוֹיף יֶענֶער וֶועלְט וֶועט זַיין אַ שֵיין שְׁפִּילְכֶען מִיט אִיהְם"). אַחַר-כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה תּוֹרוֹת הַנּוֹגְעִין לְעִנְיָן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל הַזָּקֵן הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם וְתָבִין. בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּילָנוּ מִמֶּנּוּ, וַחֲבָלִים נָפְלוֹ לָנוּ בַּנְּעִימִים לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זַ"ל: