ג (התחלת השיחה בשיחות הר"ן סימן קמ"ח) הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה הַנַּ"ל הִתְחִילָה אַחַר שֶׁסִּפֵּר עִם הַחַזָּן רַבִּי יוֹסֵף דְּפֹּה, וַאֲנַחְנוּ עָמַדְנוּ לְפָנָיו. וְהַחַזָּן הַנַּ"ל הָיָה מַלְבּוּשׁוֹ קָרוּעַ.
עָנָה וְאָמַר לְהַחַזָּן: הֲלֹא אַתֶּם בַּעַל תְּפִלָּה שֶׁעַל יָדָהּ נִמְשָׁךְ הַכֹּל (הַיְנוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת), וּמַדּוּעַ לֹא יִהְיֶה לָכֶם מַלְבּוּשׁ (שֶׁקּוֹרִין "קַאפָאטִין")? וּבְתוֹךְ כָּךְ הִתְחִיל לְסַפֵּר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: כְּבָר הָיָה מַעֲשֶׂה כָּזֹאת שֶׁהָיָה בַּעַל תְּפִלָּה, וְסִפֵּר כָּל הַמַּעֲשֶׂה.
וּבִתְחִלַּת סִפּוּרוֹ לֹא יָדַעְנוּ שֶׁמְּסַפֵּר מַעֲשֶׂה מִמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁלּוֹ, רַק סָבַרְנוּ שֶׁמְּסַפֵּר מַעֲשֶׂה סְתָם שֶׁאֵרַע כָּךְ. רַק אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁנִּכְנַס בִּדְבָרִים, הֵבַנְנוּ נוֹרְאוֹת הָעִנְיָן שֶׁמְּסַפֵּר, שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה נוֹרָאָה מִמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵם סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת: