יז כְּשֶׁאָמַר הָעִנְיָן עַל הַתּוֹקֵעַ בַּבּוֹר: אוֹתָם הָעוֹמְדִים בַּחוּץ וְכוּ' (ראש השנה כז:), עַיֵּן שָׁם בְּסִימָן כ"ב מֵעִנְיַן הִתְגַּלּוּת סוֹד קוֹל הֲבָרָה, עַיֵּן שָׁם.
וְאָז אָמַר בְּעַצְמוֹ, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה קֻשְׁיָא לִכְאוֹרָה: כִּי שָׁם מְבֹאָר שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת בָּשָׂר אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל בְּעַצְמוֹ כִּי-אִם קוֹל הֲבָרָה, עַיֵּן שָׁם. וּמְבָאֵר זֶה בְּתוֹךְ הַמִּשְׁנָה הַנַּ"ל שֶׁאָמְרָה: "אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע וְכוּ' וְאִם קוֹל הֲבָרָה שָׁמַע" וְכוּ'. וְקָשֶׁה לִכְאוֹרָה, הֲלֹא הִזְכִּירָה הַמִּשְׁנָה בִּתְחִלָּה אוֹתָן הָעוֹמְדִים בַּחוּץ, אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע וְכוּ', וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ זַ"ל שָׁם בְּעַצְמוֹ אוֹתָם הָעוֹמְדִים בַּחוּץ שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר וְכוּ', אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמְעוּ וְכוּ'.
וְאִם-כֵּן קָשֶׁה, אֵיךְ אוֹתָם שֶׁעוֹמְדִים בַּחוּץ שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר יְכוֹלִים לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל שׁוֹפָר? וְאֵיךְ אָמַר הַתַּנָּא עַל אוֹתָם הָעוֹמְדִים בַּחוּץ, שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר, אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע וְכוּ', הֲלֹא אוֹתָם שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר אֵינָם יְכוֹלִים לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל בְּעַצְמוֹ וְכוּ'? אֲבָל לֹא בֵּאֵר הָעִנְיָן לְתָרֵץ זֹאת בְּפֵרוּשׁ, רַק אָמַר בְּשִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, הֲלֹא גַּם-כֵּן אֵין מְבִינִים עִנְיָן הַנַּ"ל.
אַךְ מִדְּבָרָיו מוּבָן שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה עִנְיָן בְּגוֹ. וְהַנִּרְאֶה מִדְּבָרָיו הוּא, שֶׁגַּם מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה עֲדַיִן לִהְיוֹת קָרוֹב לְהַנְּשָׁמָה וּלְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בִּבְחִינַת בָּשָׂר הַנַּ"ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן אִם יַכְרִיחַ עַצְמוֹ הַרְבֵּה, וְיַטֶּה אָזְנוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב בְּכֹחַ גָּדוֹל לִשְׁמֹעַ קוֹל הַנְּשָׁמָה וְקוֹל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, יֵשׁ לוֹ גַּם-כֵּן תִּקְוָה לִשְׁמֹעַ קוֹל דִּקְדֻשָּׁה בְּעַצְמוֹ, רַק שֶׁצָּרִיךְ לְהַטּוֹת אָזְנוֹ הֵיטֵב. וְהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּעִנְיַן דִּין הַמִּשְׁנָה הַנַּ"ל לְעִנְיַן קוֹל שׁוֹפָר בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ תּוֹקֵעַ בַּבּוֹר בְּוַדַּאי אֵינוֹ צָרִיךְ הַבְחָנָה אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע וְאִם קוֹל הֲבָרָה, כִּי בְּוַדַּאי שָׁמַע קוֹל שׁוֹפָר. וְכַמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן-עָרוּךְ שֶׁרַק מִי שֶׁתּוֹקֵעַ בְּבוֹר וְכַיּוֹצֵא צָרִיךְ הַבְחָנָה אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע אִם קוֹל הֲבָרָה שָׁמַע (אורח חיים סימן תקפ"ז).
כְּמוֹ כֵן הוּא מַמָּשׁ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּהַמִּשְׁנָה הַנַּ"ל, שֶׁמִּי שֶׁהוּא תּוֹקֵעַ בַּבּוֹר, שֶׁמֻּנָּח בְּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת, וְשָׁם תּוֹקֵעַ וּמִתְאַנֵּחַ וְצוֹעֵק עַל עֲווֹנוֹתָיו, שֶׁאָז צְרִיכִים הַבְחָנָה אוֹתָם שֶׁעוֹמְדִים בַּחוּץ שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר, אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמְעוּ יָצְאוּ וְכוּ'. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר, אִם יַכְרִיחוּ עַצְמָם וְיַטּוּ אָזְנָם הֵיטֵב, יוּכְלוּ לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל בְּעַצְמוֹ כַּנַּ"ל.
אֲבָל מִי שֶׁזּוֹכֶה שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בָּשָׂר אֵינוֹ צָרִיךְ הַבְחָנָה כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי יִשְׁמַע בְּחִינַת הַקּוֹל שׁוֹפָר שֶׁהוּא הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה בְּעַצְמוֹ וְכוּ', וְהָבֵן. כֵּן נִרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי
(לְעִנְיָן הַמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל שֶׁכָּל הַקּוֹלוֹת הֵם בְּחִינוֹת עַזּוּת וְכוּ', אָמַר אָז, שֶׁאֲפִלּוּ קוֹל קִשְׁקוּשׁ הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁל נְתִינַת הַצְּדָקָה הֵם גַּם-כֵּן בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ'):