רסא

כא בַּלַּיְלָה קֹדֶם הַבְּרִית מִילָה שֶׁל בְּנוֹ שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם זַ"ל, אָז יָשַׁב עִמָּנוּ הַרְבֵּה וְדִבֵּר עִמָּנוּ הַרְבֵּה מֵעִנְיַן גְּדֻלָּתוֹ וַאֲמִתַּת הַפְלָגַת מַעֲלָתוֹ, וְשָׁמַעְנוּ אָז כַּמָּה דְּבָרִים. וְאָמַר אָז שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְנִיס בַּלֵּב עִנְיַן גְּדֻלָּתוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִזֶּה, כִּי גַּם אֲחֵרִים אוֹמְרִים כָּךְ לְשׁוֹנוֹת כָּאֵלּוּ. וְכָל מַה שֶּׁהַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר אוֹמֵר הַשֵּׁנִי גַּם-כֵּן כָּךְ, אֲבָל רַק כָּל חָד כְּפוּם מַה דִמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ יָכוֹל לְהָבִין קְצָת הֵיכָן נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְהָבֵן: