מ פַּעַם אַחַת הָיוּ יִסּוּרִים בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ שֶׁלֹּא הָיְתָה הַלְּבָנָה, וְכִמְדֻמֶּה שֶׁלֹּא קִדְּשׁוּ אוֹתָהּ אָז כְּלָל. אַחַר-כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת לְהַקְדִּים אֶת עַצְמוֹ לְהַתְחִיל לְקַדֵּשׁ אֶת הַלְּבָנָה קֹדֶם שִׁבְעָה יָמִים. וְצִוָּה לְעַיֵּן בַּפּוֹסְקִים, וְרָאִינוּ שֶׁרֹב הַפּוֹסְקִים מַסְכִּימִים לְקַדְּשָׁהּ מִקֹדֶם כְּפִי הַדִּין מִדִּינָא דִּגְמָרָא, כַּמּוּבָא בְּטוּרֵי זָהָב (סק"ג) וּבְמָגֵן אַבְרָהָם (סקי"ג בסימן תכ"ו). וְעַיֵּן בְּמִשְׁבְּצוֹת זָהָב שָׁם.
פַּעַם אַחַת נִתְאַחַרְתִּי בְּקִדּוּשׁ הַלְּבָנָה, וְצִוָּה עָלַי שֶׁכַּאֲשֶׁר אֶרְאֶה מִתּוֹךְ הָעֲנָנִים כְּפִי מַה שֶׁהִיא, תֵּכֶף כְּשֶׁאֶרְאֶה אוֹתָהּ אֲקַדֵּשׁ אוֹתָהּ מִיָּד. וְכַוָּנָתוֹ שֶׁלֹּא אֲדַקְדֵּק עַל חֻמְרוֹת כְּלָל, כִּי כֵּיוָן שֶׁרוֹאִין אוֹתָהּ מִתּוֹךְ הָעֲנָנִים כְּפִי מַה שֶּׁהִיא, מִצְוָה לְקַדְּשָׁהּ.
(אָמַר הַמַּעְתִּיק פָּשׁוּט דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר מִתּוֹךְ עֲנָנִים דַּקִּים וּקְלוּשִׁים כַּדִּינָא. וְעַיֵּן סִדּוּר יַעְבֵּ"ץ):