וּכְשֶׁנִּגְאֶלֶת וְנִפְדֵּית הַתְּפִלָּה, אֲזַי נוֹפֵל כָּל הַדָּאקְטִירַיי, כִּי אֵין צְרִיכִין לִרְפוּאוֹת, כִּי כָל הָרְפוּאוֹת הֵם עַל־יְדֵי עֲשָׂבִים, וְכָל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב מְקַבֵּל כֹּחַ מִכּוֹכָב וּמַזָּל הַמְיֻחָד לוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מ”ר בראשית פ’ י): אֵין לְךָ כָּל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב, שֶׁאֵין לוֹ כּוֹכָב וּמַזָּל, שֶׁמַּכֶּה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: גְּדַל. וְכָל כּוֹכָב וּמַזָּל מְקַבֵּל כֹּחַ מִכּוֹכָבִים שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וְהָעֶלְיוֹן – מֵהָעֶלְיוֹן מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁמְּקַבְּלִים כֹּחַ מֵהַשָּׂרִים הָעֶלְיוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (בתקו”ז תיקון מד, דף פב:): כָּל כּוֹכְבַיָּא לָוִין דָּא מִן דָּא, סִהֲרָא לָוֵי מִן שִׁמְשָׁא וְכוּ’, כִּי גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ וְכוּ’ (קהלת ה), וְהֵם כֻּלָּם בְּחִינַת לוֹוִים זֶה מִזֶּה וְזֶה מִזֶּה, עַד שֶׁמְּקַבְּלִים וְלוֹוִין מֵהַשָּׂרִים הָעֶלְיוֹנִים, וְהַשָּׂרִים מְקַבְּלִים מֵהָעֶלְיוֹנִים מֵהֶם, גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ, עַד שֶׁכֻּלָּם מְקַבְּלִים מִשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל, שֶׁהוּא דְּבַר ה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג): בִּדְבַר ה’ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לִתְפִלָּה, אֵין צְרִיכִין לִרְפוּאַת הָעֲשָׂבִים, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת דְּבַר ה’, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל. וְזֶה בְּחִינַת נָבִיא, רָאשֵׁי־תֵבוֹת: בּ’דְבַר יְ’יָ שָׁ’מַיִם נַ’עֲשׂוּ. כִּי הָאָלֶף הוּא רָקִיעַ, הַמַּבְדִּיל בֵּין מַיִם לְמַיִם (תיקון ה’ ותיקון מם)*, כִּי עַל־יְדֵי נְבוּאָה זוֹכִין לִתְפִלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת דְּבַר ה’, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קז): יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם, הַיְנוּ שֶׁמְּקַבְּלִין כָּל הָרְפוּאוֹת רַק עַל־יְדֵי דְּבַר ה’, דְּהַיְנוּ תְּפִלָּה. אֲזַי: וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם, הַיְנוּ עֲשָׂבִים, בְּחִינַת (מנחות עא) הַקּוֹצֵר לְשַׁחַת, כִּי אֵין צְרִיכִין לִרְפוּאַת הָעֲשָׂבִים כַּנַּ"ל:
*פֵּרוּשׁ, וְעַל־כֵּן תֵּבַת שָׁמַיִם הִיא בִּמְקוֹם הָא' שֶׁבְּתֵבַת נָבִיא, כִּי הָא' הִיא רָקִיעַ וְכוּ' כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ בְּחִינַת: וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה’ אֱלֹקֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ, וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ (שמות כג). וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה’, עֲבוֹדָה זוֹ תְּפִלָּה (ב”ק צב:). אֲזַי: וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ רְפוּאָה עַל־יְדֵי לֶחֶם וּמַיִם, עַל־יְדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ מִן שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, דְּהַיְנוּ דְּבַר ה’, בְּחִינַת תְּפִלָּה, וְיִהְיֶה לְלֶחֶם וּמַיִם כֹּחַ לְרַפֹּאת כְּמוֹ עֲשָׂבִים. כִּי הִתְחַלְּקוּת הַכֹּחוֹת, שֶׁזֶּה הָעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְרַפֹּאת חוֹלַאַת פְּלוֹנִי וְזֶה חוֹלַאַת פְּלוֹנִי, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה – כָּל חִלּוּקֵי כֹּחוֹתָם הוּא רַק לְמַטָּה, אֲבָל לְמַעְלָה בְּשֹׁרֶשׁ הַכֹּל, דְּהַיְנוּ דְּבַר ה’, הַכֹּל אֶחָד, וְאֵין חִלּוּק בֵּין לֶחֶם וּמַיִם וּבֵין עֲשָׂבִים, וּכְשֶׁאוֹחֲזִין בְּהַשֹּׁרֶשׁ, דְּהַיְנוּ דְּבַר ה’, בְּחִינַת תְּפִלָּה, יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ כֹּחוֹת הָרְפוּאָה לְתוֹךְ לֶחֶם וּמַיִם, וְיִהְיֶה לוֹ רְפוּאָה עַל־יְדֵי לֶחֶם וּמַיִם, בְּחִינַת: וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְכוּ’ וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל: