אַךְ יֵשׁ שָׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת שֶׁהֵם מַפְסִידִין עֲבוֹדוֹת הַתְּפִלָּה, וְהֵם שָׁלֹשׁ מִדּוֹת, הַיְנוּ: א. אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם (אבות פ”ד) – שֶׁלֹּא לְבַזּוֹת שׁוּם אָדָם. ב. עֲבוֹדָה־זָרָה – וַאֲפִלּוּ קִלְקוּל הָאֱמוּנָה, שֶׁאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת עֲבוֹדָה־זָרָה. ג. שְׁמִירַת הַבְּרִית – הַיְנוּ מִי שֶׁאֵין שׁוֹמֵר הַבְּרִית כָּרָאוּי.
כִּי כָל שָׁלֹשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת עֲבוֹדוֹת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וּמַפְסִידִין עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה. בִּזּוּי אֲנָשִׁים הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאַחֵי יוֹסֵף, עַל שֶׁבִּזּוּ אוֹתוֹ וְלֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁהוּא יִהְיֶה מֶלֶךְ, עַל־יְדֵי־זֶה נָפְלוּ לִבְחִינַת עַבְדוּת, וְאָמְרוּ לוֹ: הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים (בראשית ג). עֲבוֹדָה־זָרָה – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ): אָנֹכִי ה’ אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. כִּי אֶרֶץ מִצְרַיִם מְלֵאָה גִּלּוּלִים וַעֲבוֹדָה־זָרָה, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים בֵּית־עֲבָדִים, בְּחִינַת עַבְדוּת הַנַּ”ל. שְׁמִירַת הַבְּרִית – מִי שֶׁפּוֹגֵם בּוֹ הוּא גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת עֶבֶד, בְּחִינַת חָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית ט): אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו.
וְצָרִיךְ לָצֵאת מִשָּׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת אֵלּוּ, דְהַיְנוּ מִשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל, וְאָז זוֹכִין לַעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, וְאָז יְכוֹלִין לְהִתְרַפֹּאת בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ בְּלֶחֶם וּמַיִם, כַּנַּ”ל.
וְזֶה פֵּרוּשׁ (פסחים כה): בַּכֹּל מִתְרַפְּאִין, הַיְנוּ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִין לְהִתְרַפְּאוֹת, וּבִתְנַאי – חוּץ מֵעֲבוֹדָה־זָרָה וְגִלּוּי־ עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, דְּהַיְנוּ שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת כַּנַּ"ל, הַיְנוּ כְּשֶׁיּוֹצֵא מִשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ, אֲזַי: בַּכֹּל מִתְרַפְּאִין – אֲפִלּוּ בְּלֶחֶם וּמַיִם כַּנַּ"ל. כִּי כְּשֶׁהוּא חוּץ מִשָּׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת הַנַּ"ל, וְאָז זוֹכֶה לַעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, אֲזַי יָכוֹל לְהִתְרַפְּאוֹת בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל: