צג פַּעַם אַחַת עָמְדוּ לְפָנָיו אֲנָשָׁיו, וּבָא עָרֵל אֶחָד מֵהָאַנְשֵׁי חַיִל הָעַכּוּ"ם הָעוֹמְדִים בֵּינֵינוּ וְדָפַק עַל הַחַלּוֹן, וְשָׁאַל: יֵשׁ כָּאן אֶחָד מֵאַנְשֵׁי חַיִל? הֱשִׁיבוּהוּ: לָאו אֵין כָּאן אֶחָד מֵהֶם. וְהָלַךְ לוֹ. אַחַר-כָּךְ אַחַר אֵיזֶה שָׁעָה, חָזַר וּבָא וְדָפַק עַל הַחַלּוֹן יוֹתֵר, וְשָׁאַל אִם יֵשׁ כָּאן אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַחַיִל.
עָנָה רַבֵּנוּ זַ"ל כָּךְ הוּא הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּכֶם, שֶׁבִּתְחִלָּה בָּא וְדוֹפֵק עַל הָאָדָם, וּכְשֶׁפּוֹנִין עֹרֶף מִמֶּנּוּ וּמְשִׁיבִין אֵין כָּאן אֶחָד מֵחֵילוֹתָיו וּמְסַלְּקִין אוֹתוֹ וְאָז הוֹלֵךְ לוֹ, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אַחַר-כָּךְ חוֹזֵר וּבָא וְדוֹפֵק עַל הָאָדָם, אַף-עַל-פִּי שֶּׁכְּבַר סִלְּקוּהוּ וְהֱשִׁיבוּהוּ אֵין כָּאן אֶחָד מֵחֵילוֹתָיו, שֶׁאֵין לוֹ וּלְחֵילוֹתָיו מָקוֹם כָּאן, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינוֹ נִמְנָע לָבוֹא עוֹד פַּעַם אַחַר פַּעַם, וּצְרִיכִין לְגָרְשׁוֹ בְּכָל פַּעַם עַד שֶׁיִּסְתַּלֵּק לְגַמְרֵי.
וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה, שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל כְּנֶגְדּוֹ פַּעַם אַחַר פַּעַם וַאֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים וְיוֹתֵר, וְאָז אִם יִהְיֶה חָזָק כְּנֶגְדּוֹ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים יִזְכֶּה לְסַלְּקוֹ לְגַמְרֵי (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"ח):